באחרונה שלושת שופטי בג"ץ התכנסו על מנת לקבוע אם מארגני ההפגנות, בפתח תקווה, מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה הישראלית, צריכים לבקש רישיון מהמשטרה - וגם את מיקום ההפגנות. השופטים תקפו את עמדת הממשלה, לפיה ההפגנות פוגעות בסדר הציבורי.

במשטרה טענו כי "ההפגנה בהיקפה ובמתכונתה הנוכחית מצריכה רישיון", והצהירו כי לא יאפשרו את המשך ההפגנות בכיכר גורן לאור ריבוי המשתתפים. בהפגנה האחרונה נעצרו מובילי המחאה, אלדד יניב ומני נפתלי.

על רקע פרשה זו ניתן לציין למאמר של הסופר, הצלם, העיתונאי והארכיטקט עמית מנדלזון ב-"מגפון" כי זה שנים הוא מזהיר מהתהליכים המתרחשים בישראל, איבד הרבה חברים שסירבו להאמין, שטענו שהוא משמיץ, מגזים ושמאלני, אך הם נמצאים היום בצד השמאלי של הסקאלה, לא מרצון כי אם מכורח המציאות. המפה נעה כל כך חזק ימינה, שהכל אבוד.

=== 

מנדלזון כתב כי ההפגנות בפתח תקווה היו מן הסתם אור קטנטן בקצה המנהרה, וזה היה די צפוי שמישהו יקום ויכבה אותו בברוטליות ויהיה חושך מוחלט. היום הזה הגיע, בחסות הבג"ץ.. 38 שבועות בלי טיפה של אלימות מצד המפגינים, לגיטימי לחלוטין זוהי דמוקרטיה ופתאום קמה המשטרה והיא חוששת מאלימות? בעוד מעצרם של מני נפתלי ואלדד יניב ואחרים הוא בגדר פגיעה בחופש המחשבה. הסיוט מתממש, דיקטטורה של גנבים, שלטון מאפיה כשמאות נוכלים מאיישים עמדות מפתח. וזה כולל את מפכ"ל המשטרה, כל מערכת ה"צדק", שרים, חברי כנסת ואישי ציבור מהשורה הראשונה, כולם משתפים פעולה. התקשורת שחלקה עבר השתלטות עויינת וחלקה נרכש בכסף מלא משרתת את השלטון.

לפני שבוע עוד האמנתי שמרי אזרחי יהיה אפשרי. היום אחרי שכיבו את האורות בכיכר גורן בפתח תקווה, וחיסלו את פתח התקווה הקטנטן המזערי,  אני יכול רק לקנא במצרים, בתושבי הפיליפינים, ובכל השאר שידעו כיצד ומתי נשבר להם ויצאו לרחובות להפיל את הרודן, ויהיה הקורבן גדול ככל שיהיה, למרות המשטרה למרות הצבא. בישראל - כתב מנדלזון- אני רק יכול לחלום. בישראל הנשלטת על ידי ה"פמילייה", הכל  מותר לשלטון. אוי לחרפה… הדיקטטורה היחידה במזרח התיכון.