אחרי כחודשים של חיפושים, ואחרי שהוצעו לו מועמדים מהמנוסים והבכירים במגזר הציבורי, בחר ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו בעופרה ברכה האנונימית לתפקיד נציבת שירות ישראל. ברכה מגיעה מדרג ניהולי נמוך בממשלה, בלי הניסיון הניהולי הרלוונטי למינוי זה.

מעט מאוד ידוע על ברכה, וקשה למצוא בביוגרפיה שלה דבר שמכשיר אותה לתפקיד. לכן, הניסיון להסביר מדוע בחר נתניהו דווקא בה התמקד בקשריהם האישיים: בתה ואחותה עובדות בתפקידי מזכירות במשרד ראש הממשלה, כך שנתניהו מכיר את המשפחה אישית וכנראה בוטח בנאמנות שלה. האם קרבה משפחתית ונאמנות אישית הם השיקולים המניעים את נתניהו באיוש המשרות החשובות במשק?

נציב שירות ה"מדינה" הוא התפקיד הבכיר ביותר בניהול הממשלתי. הנושא בתפקיד קובע את תהליכי המינוי לתפקידים בכירים בממשלה, מכתיב את תהליכי הערכת 80 אלף עובדי הממשלה והקידום שלהם, מאציל סמכויות ניהול למשרדי הממשלה, וכן מקצר או מאריך את כהונתם של הפקידים הבכירים בממשלה. בימים אלו נציב שירות המדינה עומד במרכז מחלוקות קשות ביותר הקשורות לניהול הממשלה. הוא נדרש להיאבק במגמה הזוחלת של השרים להחליש את הפקידות המקצועית, ולהפוך את בעלי התפקידים בשדרה הניהולית של הממשלה למינויים פוליטיים. ועדה ברשות השרים איילת שקד ויריב לוין קידמה צעדים חמורים כאלה, אך הנציב הקודם, משה דיין, וממלא מקום הנציב כיום אהוד פראוור, חסמו בגופם את מימושם.

קשה להאמין שברכה, חסרת הניסיון והמוניטין המקצועיים, תוכל גם היא לעמוד כחומה בצורה מול הלחץ הפוליטי של שרי הממשלה להחליש את הפקידות הממשלתית. אולי זאת הסיבה שבנימין נתניהו בוחר בה. כך בדיוק נראה הניהול של נתניהו את הממשל — חלש, קטנוני ומונע מאינטרסים אישיים. כך בדיוק נראים גם מינויים קודמים של נתניהו: השינוי של הרגע האחרון בזהות ראש המוסד; העדפתו של מבקר מדינה חלש מתוך הנחה שכך יקהו שיני הביקורת; לחץ בלתי מסויג למינוי מזכיר הממשלה שלו ליועץ המשפטי לממשלה, והבחירה ביועץ המשפטי לממשלה הקודם, מתוך שיקולי קרבה. נתניהו מקריב את המשרות הבכירות בממשלה על מזבח השיקולים הצרים האישיים שלו, תוך שהוא מסרס את עבודתה המקצועית ומאיים על התקינות הניהולית שלה. הבחירה בברכה היא רק חוליה נוספת במדיניות ארוכת שנים שלו. זהו מינוי שנועד להחליש את שירות המדינה ולפגוע באינטרס הציבורי.