בשניים מפסקי הדין האחרונים שפירסם לפני צאתו לגמלאות, אישר השופט אליקים רובינשטיין את מדיניות הממשלה הישראלית, המקשה על העסקת מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן .

בפסק דין אחד קבע, שלמשרדי הממשלה ולרשויות מקומיות אסור להעסיק מבקשי מקלט. בשני חייב מעסיקים של אזרחי אריתריאה וסודאן לשלם למממשלה היטל בשיעור 20% ממשכורת העובד, בדומה למס הנגבה ממעסיקי עובדים זרים. הוראות התכ"ם (תקנון כספים ומשק) של החשב הכללי באוצר קובעות, כי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות אסור להעסיק עובדים זרים בניקיון. ההוראות גובשו בהתאם להחלטות הממשלה ב–2001 וב–2009, ונועדו לעודד תעסוקת ישראלים ולצמצם את מספר העובדים הזרים. בית המשפט קבע, כי אין להבדיל בין עובדים זרים המובאים לישראל ברישיון, לענף מסוים ולתקופה מוגבלת, לבין מבקשי מקלט השוהים באופן זמני אך בלתי מוגבל, ונדרשים לעבוד כדי להתקיים.

מטרת ההוראות היתה לגרום למעסיקים להעדיף עובדים ישראלים ולמנוע זליגה של עובדים זרים לענפים שאינם מורשים לעבוד בהם. לא נכון להחיל אותן על מבקשי מקלט שנמצאים כבר בישראל ולא ניתן לגרשם. חובתה של ישראל לאפשר להם להתפרנס כל עוד הם חיים בה.

רובינשטיין כתב, כי העובדים שמוצאם באריתריאה ובסודאן "שרויים במצב מיוחד, בחינת בין שמים וארץ", וכי הם "בסטטוס עמום ואנדרוגני ובין הפטיש לסדן". עם זאת, העריך כי שני המהלכים — איסור העסקה בשירות המממשלה והטלת מס על מעסיקים — לא יפגעו ממשית בפרנסתם. ואולם, עובדים מוחלשים, נטולי מעמד, ללא הכשרה מיוחדת, עשויים להתקשות במציאת עבודה חלופית. כמו כן, לא מן הנמנע, כי המס המוטל על המעסיקים יגולגל במקרים רבים לעובדים. גם בית המשפט הביע חשש מאפשרות זו.

רובינשטיין קרא לערוך בדק בית ולבחון אם אכן יש התקשרויות המנוגדות להוראות. במקרה זה, הציע לשקול החרגה של מבקשי המקלט, כך שניתן יהיה להעסיקם. טוב יעשה מנדלבליט אם ינחה את החשב הכללי, רוני חזקיהו, לתקן את הוראות התכ"ם (תקנון,כספים ומשק) , כך שיתירו העסקת מבקשי מקלט במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי. פיטוריהם של אלפי מבקשי מקלט, הממלאים תפקיד שישראלים אינם רוצים בו, לא ישרתו איש. להיפך, הם עלולים לדרדר רבים לעוני ולהקשות עוד יותר על החיים בדרום תל אביב.