הישראלים מבקשים להפריד את הדת מהמדינה, ופחות בוחרים להתחתן ברבנות.

כך עולה מהמחקר השנתי של עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) שקבע כי זו יחסים מתוחים היו השנה בין הדת למדינה בישראל: מתווה הכותל הוקפא, המסחר בשבת אושר, חוק הגיור סוכל והגיוס נפסל, וברקע התנגן 12 חודשים ללא הפסקה הלהיט הגדול של תשע"ז - "הדתה".  "מדד הדת והמדינה" קבע כי אזרחי ישראל איבדו תקווה לחיים משותפים ודו-קיום בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית": שיעור התומכים בהפרדת הדת מהמדינה נמצא בעלייה מתמדת - בתוך חמש שנים זינק מ-56% ב-2012 ל-68% ב-2017.

הציבור רוצה לא רק יותר חופש, כהפרדת הדת מהמדינה, אלא גם פחות דת, כאשר, נרשמה צניחה בשיעור המרואיינים שהצהירו כי היו בוחרים עבורם ועבור ילדיהם חתונה כדת משה וישראל, כמו ברבנות – מ-63% ב-2015 ל-50% בלבד ב-2017. מנגד, זינק באותה תקופה מספר המצדדים בנישואים אזרחיים מ-19% ל-30%. 

=== 

58%  מזהים חיזוק של יסודות דתיים בחינוך החילוני ומגדירים זאת "הדתה". 78% אמרו כי הם בעד הכללת תכנים של המורשת היהודית בזרם הממלכתי, אם בפני התלמידים יוצגו הגישות השונות כלפיה - חילונית, דתית-אורתודוכסית וזו של הזרמים הליברלים.

82%  סבורים כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדים לכלול בתוכנית הלימודים את "מקצועות הליבה", ו-84% אף קוראים לשלול תקציבים ממשלתיים לבתי ספר או ישיבות שיימנעו מ"לימודי חול". בסוגיית ה"שוויון בנטל" קראו 36% לגייס את כל תלמידי הישיבות לשירות מלא, 33% קראו לחייבם לכל הפחות בשירות לאומי. גם בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת, 45% קראו להפעילתה בהיקף מצומצם, 28% קראו להפעילתה כרגיל.

מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר כי הממצאים מציגים באופן ברור וחריף את הפער שבין דעתו של הציבור לעמדתה והתבטאותה של הממשלה בנושאי דת ומדינה, כולל עמדתם של מצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות. ביקורתו ותסכולו של הציבור שמחפש הגנה חוקתית, הגנה מערכתית בדמות מועצת חינוך ממלכתי-חילוני ושיתוף פעולה עם יהדות התפוצות במאבק לקידום חופש דת ושוויון, ונגד פוליטיקאים המתעמרים בזכויות הפרט וכבוד האדם ומוכרים את רכיבי חופש הדת והשוויון בנטל פיסות-פיסות תמורת נזיד עדשים פוליטי. אמר רגב.

המדד מגלה כי מדיניות הממשלה עומדת בסתירה בוטה לרצון הציבור, ומהווה סכנה גוברת ל"דמוקרטיה".