במאמר המערכת של עיתון "הארץ" הודגש כי היוהרה של ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, שוברת שיא חדש. "תראו מה נשאר באירופה מה'סיביל סרוויס', תראו את הכלכלות העלובות שלהם", כך עלב באיחוד האירופי בדיון בממשלתו.

על הפרק: המאבק שמובילים שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, בניצוח אידיאולוגי של נתניהו, לפוליטיזציה של השירות הציבורי. האמצעי: הפיכת משרת המשנה למנכ"ל למינוי פוליטי והחלשה ניכרת של ועדות האיתור, שבאמצעותן נבחרים הפקידים הבכירים ביותר במשרדי הממשלה.

ההערה של נתניהו מלמדת על הלוך הרוח הפופוליסטי המנשב במשרד ראש הממשלה. ההערה לא רק מגוחכת מבחינה עובדתית — ישראל יכולה רק לחלום לדמות לכלכלות החזקות של גרמניה, נורווגיה או שווייץ — אלא גם מעליבה בלי הצדקה את הטובות שבידידותיה של ישראל. אבל מה ערך ליחסים בינלאומיים, לעומת השאיפה הפוליטית הקטנונית של שרי הממשלה, וראש הממשלה בראשם, למנות את מקורביהם לפקידים בכירים במשרדי הממשלה?

ההצעה שהובאה לממשלה אמנם לא אושרה, אבל אין אלה חדשות טובות. ההצבעה על הרפורמה, שתאפשר לשרים למנות משנה למנכ"ל למשרדם בלא מכרז, נדחתה רק מפני שלדעת נתניהו היא רכה מדי ואינה מאפשרת לשרים די שליטה על מינויים פוליטיים בפקידות הממשלתית. "אם הולכים על מהלך, יש ללכת על מהלך גדול ומשמעותי, ולא מהלך מינורי כפי שהוצג כאן", טען נתניהו.

היחס המזלזל כלפי הפקידות הציבורית פוגע בכלכלה. כדאי לקחת דוגמה דווקא מהיחס לדרג המקצועי בכלכלות החזקות של אירופה. שום ממשלה אירופית אינה עוסקת בהחלשת הדרג המקצועי על ידי מינויים פוליטיים; אדרבה: הן מחזקות את הדרג המקצועי מתוך הבנה, שפקידות מקצועית מחזקת את המשילות. במדינות המתוקנות מעמד ה"סיביל סרוונט" מבוצר היטב ואינו נמצא תחת מתקפה מתמדת, כפי שקורה בישראל.

אלא ששקד ולוין מתעקשים להוביל מסע של דה־לגיטימציה נגד הפקידות המקצועית, ונתניהו מצטרף למסע כשהוא חותר תחת האתוס של שירות מדינה חזק. מלבד פוליטיזציה של המשנים למנכ"ל, מבקשת הממשלה גם לאיים על עצמאות היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. החדרת שיקולים פוליטיים למערך המקצועי, מתוך רצון לחלק ג'ובים למקורבים, תפגע פגיעה אנושה בתפקוד התקין של הממשלה. במקום לשרת את האזרחים, נתניהו ושריו מעדיפים לקדם את האינטרסים של עצמם.