במאמר המערכת של עיתון "הארץ" נכתב כי ועדת החוקה של הכנסת דחתה למועד בלתי ידוע את ההצבעה על "הצעת חוק לתיקון חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)". הצעה זו מבקשת להסמיך את שר "הביטחון" להוציא צווי מעצר וצווי הגבלה מינהליים, ולצמצם את הפיקוח על צווים אלו, הן מצד היועץ המשפטי לממשלה והן מצד בתי המשפט.

עד היום צווי ההגבלה לא עוגנו בחקיקה ישראלית, והוצאתם נעשתה רק מכוח "תקנות הגנה (שעת חירום)" מתקופת המנדט. הצעת החוק היא חלק ממהלך ארוך שנים שמטרתו להפריד חוקים מתקנות אלו. בשנה שעברה, במסגרת מהלך זה, חוקקה הכנסת את חוק המאבק בטרור, אולם הוחלט לפצל ממנו סעיפים העוסקים בצווי מעצר מינהלי וצווי הגבלה. עתה מבקשת ועדת החוקה להכין את החלק הנותר בחוק, ולמעשה להרחיב את סמכויות שר "הביטחון" בתחום ההגבלות המינהליות, כך שיוכל בין היתר להוציא צווים כאלה ללא תלות בקיומו של "מצב חירום".

המהלך שבו מופרדים חוקים מתקנות "שעת חירום" הוא חיובי. ואולם כמו כל חקיקה, גם החקיקה החדשה חייבת למנוע את השלטון מלפגוע בזכויות אזרחים ותושבים בלי להציג ראיות ועובדות, ובלי לעמוד במבחנים משפטיים מקובלים. מעצרים מינהליים וצווי הגבלה אינם עומדים בקריטריון זה כי הם מבקשים להטיל סנקציה ללא הליך פלילי. בישראל התרחב השימוש במעצרים מינהליים, בעיקר כלפי פלסטינים בשטחי הגדה.כעת צועדת הממשלה צעד נוסף, ומבקשת לקבל סמכויות מרחיקות לכת, ולהגביל את הפיקוח המשפטי על הליכים אלה.

הצעת החוק נדיבה במיוחד באשר לסמכויות שיהיו לשר "הביטחון" בכל הנוגע ל"צווי הגבלה וצמצום". השר יוכל לחתום על צו האוסר על אדם לצאת, לצאת מאזור מסוים, להחזיק חפצים מסוימים או לדבר עם אנשים מסוימים, ואף לעסוק בעבודה מסוימת. הצעת החוק אף כוללת סעיף כללי, אמורפי, שמאפשר לשר "הביטחון" להטיל כל מגבלה על כל אזרח, אם קיימת "אפשרות סבירה" שהדבר ימנע פגיעה בביטחון ישראל. אלה הן סמכויות דראקוניות ההולמות משטר טוטליטרי.

מאחר שכל חקיקה חדשה כפופה להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי שחוקים שיפגעו באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד (חופש התנועה, העיסוק, הזכות לחירות וכו') דינם להיפסל בידי בג"ץ. על היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת להתנגד להם עוד לפני שהם נחקקים במתכונת פוגענית כזו.