במשטרה הישראלית הביעו התנגדות נחרצת ליוזמת החקיקה שלא לפרסם את חוות הדעת של החוקרים בתום חקירה. גורמים במשטרה אמרו כי כל שינוי עלול לפגוע במהות החקירה. הם קבעו שהניסיון למנוע מהמשטרה לסכם את תיקי החקירה עלול לעקר, את אחת המטרות העיקריות של החקירה - לקבוע האם יש תשתית ראייתית להעמדה לדין או לא.

אך מקורות ישראלים מסרו כי בקואליציה מתגבשת הסכמה לאישור מזורז של "חוק ההמלצות", לאלץ את המשטרה להעביר את חומר הראיות מהחקירות ללא המלצה בעד או נגד העמדה לדין. מהלך שלמעשה מעכב ואולי אף "קובר" את "החוק הצרפתי" - וגם דוחה את הדרמה הפוליטית סביב חקירת נתניהו בפרק זמן משמעותי, בזמן, דרושות לפי ההערכות עוד ארבע או חמש חקירות של נתניהו בתיק 1000 ותיק 2000 וגם השלמות חקירה. המשטרה עדיין לא המליצה מפורשות, להעמיד לדין, אף שכנראה, "נמצאה תשתית ראייתית",  לבל יוביל הדבר לזעזוע הקואליציה של נתניהו.

=== 

היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, הביע התנגדות לחוק הצרפתי כאשר אמר כי "לפי הצעת החוק, תיאורטית, גם אם קיימות ראיות חד-משמעיות על כך שראש ממשלה מכהן שילם - טרם בחירתו - שוחד לאדם אחר, או קיבל שוחד בתפקידו כראש ממשלה מאדם אחר, לא תיפתח חקירה בעניינו למשך תקופת כהונתו", מנדלבליט הסביר כי תפקיד ראש הממשלה, יהפוך ל'עיר מקלט' עבור אותו עבריין. זוהי פגיעה מהותית בשלטון החוק, בעיקרון השוויון בפני החוק, ובאמון הציבור.

מנדלבליט, ציין כי המצב המשפטי הקיים בישראל משקף איזון עדין בין האינטרסים השונים הנוגעים לחקירה של נבחרי ציבור, ובהם ראש הממשלה.

"פתיחתה של חקירה נגד רה"מ מותנית באישורו האישי של הגורם הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק - היועמ"ש, וכך גם החלטה על הגשת כתב אישום. יתר על כן, ההחלטות הללו מתקבלות מטבע הדברים ביסודיות ובזהירות. לעיתים קודמת לפתיחה בחקירה בדיקה מקדימה שנועדה להבטיח כי טענות סרק, או חשדות ברמה נמוכה שאינם עולים כדי חשד סביר לביצוע מעשה עבירה, ייבחנו היטב, וכאשר אין הצדקה לפתיחה בחקירה פלילית, הטענות לא יובילו לפתיחה בחקירה פלילית".