באחרונה חשף עיתון הימין "מקור ראשון", כי בשנת 2009 הסירה מפלגת מרצ ממצעה את ההתייחסות שלה לציונות והפסיקה להגדיר את עצמה כציונית. בעקבות הפרסום פרצה סערה תקשורתית בנוגע לזהותה הציונית של מרצ.

יו"ר מרצ זהבה גלאון הכחישה את הפרסום ואמרה, ש"מרצ היא מפלגת שמאל ציונית", שהיא "מפלגה ישראלית שיש בה חברים יהודים וערבים", ושמייסדיה ב–1992 החליטו שכל אחד יגדיר את עצמו כמו שהוא מבין.

מפלגה היא גוף שמאגד בני אדם בעלי תפישת עולם דומה ומטרות פוליטיות — מדיניות, חברתיות וכלכליות — משותפות. מפלגה מייצגת את בוחריה ומחויבת קודם כל להם. "השינוי" הדרמטי באידיאולוגיה של מרצ, שהתרחש לכאורה לפני שמונה שנים, והוצג כחדשות טריות, לא נתפש ככזה בקרב בוחריה, שנראה שאפילו לא הבחינו בו. לפיכך, עצם הבדיקה שערך "מקור ראשון" במצע המפלגה מלכתחילה מריחה כמו מסע ציד פוליטי, כניסיון לסמן את המפלגה ובוחריה כבוגדים, ברוח השיסוי וההסתה שמאפיינים את שלטונו של בנימין נתניהו.

לנוכח זאת, עצם ההידרשות להצהרות נאמנות של ראשי מרצ ושליפת נוסחים שונים של מצעים קודמים, שבהם מופיעות התייחסויות לציונות, משחקת לידי הימין הקיצוני. טוב עשתה גלאון כשאמרה, כי היא "אינה מוכנה לקבל נקודות בציונות מימין שמריע ביציע, כשנבחריו מנסים להעביר חוק לאום, שערכי מגילת העצמאות נשמטו ממנו במכוון".

לגופו של עניין, מרצ היא המפלגה היחידה במפה הפוליטית הישראלית כיום שלוחמת בקול רם, ללא קריצות ימינה, למען פתרון "שתי המדינות". רק פתרון זה נותן מענה לשאיפות של הפלסטינים והיהודים, במסגרת מדינות נפרדות ועצמאיות. כל פתרון אחר יאלץ את ישראל לשמור על היהודים באמצעים לא דמוקרטיים, שממילא אינם בני קיימא לאורך זמן.

כמו ישראל, גם במרצ חברים יהודים ופלסטינים, והיא מתמודדת עם האתגר הזה בדיוק כשם שישראל צריכה להתמודד אתו. גלאון הסבירה שעבור מרצ, "הבטחת מגילת העצמאות לשוויון וצדק אינה מס שפתיים, אלא ציווי". האם יש מפלגה אחרת במפה הפוליטית הישראלית — בימין, במרכז ובשמאל — שנענית לציווי הזה מלבד מרצ?