בחודשים האחרונים פורסמו בעיתון הישראלי "הארץ" סיפורים מטרידים על האופן שבו גונבת החטיבה להתיישבות אדמות מפלסטינים ו"אדמות מדינה". בשעת הצורך לא מהססת החטיבה, הממומנת מכספי ציבור, לרמות אפילו מתנחלים למען המטרה הקדושה — הקמת עוד מבנים בהתנחלויות.

החטיבה להתיישבות כפופה להסתדרות הציונית, ובאופן רשמי מטרתה "קידום התיישבות בפריפריה". בפועל, חלק מרכזי מפעילותה מוקדש לקידום ההתנחלויות. מתחקירים שפורסמו עולה שהגולם קם על יוצרו. החטיבה אינה מסתפקת עוד באדמות שהממשלה מקצה לה, אלא לוקחת אדמות לא שלה, בניגוד לחוק, וגופי האכיפה עומדים מולה חסרי אונים. מסמכים רשמיים של החטיבה מגלים שהעניקה עשרות דונמים בגוש עציון השייכים לפלסטינים, למאחז הלא חוקי "מעלה רחבעם". זאת אף על פי שלא היתה לה כל זיקה, בעלות או קשר לאדמות. במקרה אחר, בשנה שעברה, הקימה על דעת עצמה 50 יחידות דיור על קרקע בסמוך להתנחלות בית חורון . למרות שהקרקע מוגדרת כ"אדמות מדינה", המינהל האזרחי גילה את הבנייה רק לאחר שהושלמה, ולאחר שהדירות כבר נמכרו.

אפילו המתנחלים אינם חסינים מפני החטיבה להתיישבות. כך, למשל, תושבי תשעת הבתים שפונו בהתנחלות עפרה מוקדם יותר השנה. כשקנו המשפחות את בתיהן, הונתה אותם החטיבה והראתה להם מסמכי הקצאה לפיהם האדמות שייכות לה . החטיבה, נטען בפני רוכשי הבתים, היא זו שאיפשרה את הקמת המבנים. לאחר מכן, כשהתברר שהאדמה שייכת לפלסטינים, והמבנים נהרסו — החטיבה התחמקה מכל אחריות להונאה.

אדם, חברה או עמותה אחרת שהיו מתנהלים כך — באופן שיטתי — היו בוודאי מועמדים לדין. אבל את החטיבה להתיישבות איש אפילו לא חוקר. המינהל האזרחי עומד חסר אונים לנוכח הקצאת הקרקעות, והמשטרה לא פשטה על משרדי החטיבה. ממסמכי משרד המשפטים עולה, כי ממשלת ישראל כלל לא יודעת אילו אדמות הוקצו לחטיבה ובאילו היא פועלת ללא סמכות.

מפכ"ל המשטרה היה מחויב לשלוח את טובי חוקריו למשרדי החטיבה. אבל בישראל מותר הגזל בחסות החוק, כל עוד הוא מקדם את מטרת העל שמפניה נסוג כל ערך: פיתוח ההתנחלויות. החטיבה להתיישבות פועלת כארגון פשיעה הממומן מכספי ציבור. זו העת להתייחס אליה בהתאם: לחקור אותה, ולפרק אותה.