עובדה היא שמפלגת "כולנו" מחזיקה את המפתחות של הקואליציה. בלעדיה ממשלת נתניהו הרביעית נידונה לקריסה. בלי "כולנו", ראש הממשלה הישראלי לא היה יכול להמשיך לכהן אחרי שהציע לטייקון התקשורת החזק בישראל להטות בעבורו חקיקה, אם יטה את הסיקור למענו.

בלי "כולנו", אדם שמיליונים לא מוסברים זרמו לחשבונות של בתו ונהגו, לא היה מכהן כשר הביטחון. בלי "כולנו", אדם שחשוד באיומים ובניצול מידע פנימי לרווח אישי לא היה מכהן כשר הרווחה. בלי "כולנו", עבריין מורשע שמקבל כספים מאיש עסקים לא היה מכהן כשר הפנים. אבל "כולנו", בהנהגת אביר הצדק והממלכתיות משה כחלון, נותנת אור ירוק למושחתים.

כחלון נוהג בצביעות, אבל חבריו לסיעה צבועים לא פחות. שלושה ח"כים מכולנו השתתפו בהפגנת הימין נגד השחיתות — רועי פולקמן, רחל עזריה ומירב בן ארי — כאילו היו חניכים בבני עקיבא, ולא חברי פרלמנט שתמיכתם בקואליציה היא שמאפשרת לחבריה המושחתים להמשיך בשלהם. "הכל תלוי בהמלצות המשטרה בתיקי נתניהו", צוטט ח"כ מכולנו (חיים לוינסון), "אם יהיו שם רק קמצנות ונהנתנות, נוכל לחיות עם זה".

נראה שחברי כולנו צריכים תזכורת: העדויות בפרשה 1000 מלמדות, שנתניהו דרש מאיש העסקים ארנון מילצ'ן טובות הנאה במאות אלפי שקלים וגמל לו בשורת פעולות שלטוניות. בפרשה 4000, נתניהו היטה החלטות במאות מיליונים לטובת בזק שבבעלות חברו שאול אלוביץ' — בניגוד לאינטרס של מעמד הביניים, שכחלון מתיימר לייצג. מנגד, אלוביץ' הנחה את קברניטי אתר וואלה! שבבעלותו להטות את הסיקור לטובת ראש הממשלה. לפי המבקר, נתניהו הגיש תצהיר כוזב, הסתיר ממנו את החברות עם אלוביץ' — ופעל לטובתו בתריסר הזדמנויות.

הפרטים ידועים, אך בכולנו מקפידים להמשיך לעצום עיניים. ההיצמדות לכיסא גוברת על שיקולים ערכיים, אפילו בקרב אנשים כמו אלי אלאלוף, חתן פרס ישראל על מפעל חיים לתרומה מיוחדת לחברה. כחלון וכולנו מציגים עצמם כמגיני שלטון החוק. בפועל הם מגינים על המושחתים.