לפני כשנה דרש בג"ץ מממשלת ישראל וממפלגת אגודת ישראל להסביר מדוע לא יבוטל הסעיף בתקנון המפלגה, האוסר על נשים להיות חברות בה ולהתמודד לכנסת.

הדיון בעתירה,צריך להמשיך בקו זה: אין מקום להתארגנות מפלגתית, הפוסלת זכות יסוד של מחצית האוכלוסייה, ולא ייתכן שהרשויות יעניקו לכך הכשר. על בית המשפט להבהיר לכלל המפלגות בישראל, כי הן אינן רשאיות להפלות ולהדיר מתוכן נשים.

העתירה שהגישה לפני כשנתיים עו"ד תמר בן פורת, שאליה הצטרפו עשרה ארגוני נשים, מכוונת נגד סעיף 6 בתקנון אגודת ישראל, הקובע כי במפלגה יכול להיות "כל איש יהודי", "הנמנה עם החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל ומטרותיה". איש, ולא אשה. הפעילות הציבורית של נשים, נכתב בתשובת המפלגה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ, "מן הראוי שתתמקד באמצעות ארגוני הנשים הפועלים בתנועה, ולא במסגרת הפוליטית המפלגתית". עבור אגודת ישראל, הדפוס הראוי הוא נפרד — ולא שווה.

לטענת המפלגה, חופש הדת מגן על אפליית הנשים. "הגישה התרבותית לפיה נשים אינן מעורבות בפעילות מפלגתית ציבורית היא חלק בלתי נפרד מאמונתם הדתית ומערכיהם של תומכי המפלגה", נכתב בתגובה. זאת ועוד, ההכרה בשונות הפנימית המאפיינת את החברה בישראל מחייבת קבלת "זכותה של אגודת ישראל לקבוע הגבלות פנימיות על החברות בה, אפילו הן נראות מפלות במבט חיצוני".

אסור שרב־תרבותיות תהיה מסלול להלבנת פגיעה בזכויות בסיסיות של נשים חרדיות. אגודת ישראל פועלת בכנסת, שותפה בממשלות ישראל ונהנית ממימון ציבורי. לא מדובר בארגון דתי, אלא בהתארגנות אזרחית, שהעקרונות המסדירים את המרחב הציבורי חלים גם עליה. האישור שהעניקה ישראל לאפליית נשים במפלגות החרדיות מהווה פגיעה בעקרון השוויון והוא כתם מוסרי, הרובץ על בית הנבחרים שלה. מחיקתו לא תושג על ידי המלצה לנשים להקים מפלגה עצמאית או להצטרף לכזאת המוכנה לקלוט אותן. הפתרון היחיד הוא לבטל את הסעיף המפלה, כשלב הכרחי בדרך הארוכה לשילוב נשים במפלגות חרדיות.