ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, הגיב באחרונה על פרסום קלטת הבילוי הלילי של בנו יאיר וחבריו והתמקד בהתבטאויות המִיזוֹגֶנִיּוֹת של הבן, שאותן כינה, בנימה של הבנה, "דברי הבל על נשים בהשפעת אלכוהול".

ראש הממשלה הישראלי התגאה בחינוך שקיבלו ילדיו בבית, ומיד עבר להתקפה הצפויה על מקליט השיחה ועל חברת החדשות שפירסמה את ההקלטה.

נתניהו לוקה כדרכו בעיוורון מוחלט למוסר וערכים. הבעיה הציבורית שעלתה מהשידור איננה בהתבטאויות הגסות של בנו, פסולות ומגעילות ככל שהיו, אלא במעשיו: יציאה למועֲדוני חשפנות ברכב שרד, בלוויית פמליה ממלכתית הכוללת נהג ומאבטח, ובחברת בנו של איש עסקים, שהתעשרותו תלויה ברגולציה ממשלתית.

כך נראים מנעמי השלטון במקומות שבהם ישראל נתפשת כרכוש הפרטי של השליט, המעתיר תפנוקים על מקורביו ונהנה מתשורותיהם. הבן של השליט פוקד בתי בושת עם פמליה ממלכתית, בלוית בן של טייקון אשר מקבל זיכיונות כרייה מהממשלה, ומסיים את הלילה בדירת פאר של טייקון אחר, המשלם את חשבונות הפינוקים של השליט ורעייתו.

האם זו ישראל שנתניהו רוצה להנהיג? האם סביר בעיניו, שהליווי הממלכתי של בנו, על חשבון הציבור, יכלול ביקור במועדוני חשפנות?

קשה להסתפק בתשובה, ש"רשויות הביטחון החליטו לאבטח את ילדי ראש הממשלה", וכי מאותו הרגע אין שיקול דעת, והפמליה הממלכתית צריכה ללוות אותם לאן שיחפצו.

נתניהו היה צריך להבהיר לבנו, כי חלות עליו הגבלות למרות העובדה שהוא איננו נבחר ציבור, ושעליו לנהוג בכבוד בציבור.

אמנם ביקור במועדוני חשפנות הוא מזכותו של יאיר  נתניהו, אבל האם ראוי לקשט מקומות כאלה בסמל הממשלה הישראלית? האם, לדעת בנימין נתניהו, ניצול גוף של "רקדנית" תמורת 400 שקלים, שבנו משנורר מחברו העשיר, מכבד את מנורת שבעת הקנים ושני ענפי הזית המוטבעים על תגי הזיהוי של הנהג והמאבטח?