אין טעם לחפש צדק והגינות במערכה המשפטית שמנהלות עמותות הימין נגד משפחות פלסטיניות במזרח עיר הקודש. מצד אחד ניצבים ארגוני מתנחלים בעלי כיסים עמוקים, קשרים בכל מערכות השלטון ועורכי דין ממולחים ומצד שני פלסטינים מחוסרי אמצעים ומשוללי כוח פוליטי, שכל ניסיון מצדם למחות ייענה ביד ברזל על ידי המשטרה.

מראש המאבק הזה מתנהל בתוך מערכת שמפלה את הפלסטינים לרעה. לדוגמה, רק יהודים יכולים לתבוע רכוש שננטש בשל מלחמת 1948 ורק פלסטינים יכולים להיחשב נפקדים. אבל אפילו בעולם הזה המינוי של חננאל גורפינקל, מנהל היחידה הכלכלית באפוטרופוס הכללי, לאחראי על תיק מזרח עיר הקודש הוא מעוות, לא תקין וספק חוקי.

גורפינקל הוא חבר מרכז במפלגת הבית היהודי. הוא הקים, בעת שעבד באפוטרופוס הכללי, עמותה שקוראת לטפל ב"השתלטות גורמים זרים על אדמות מדינה". הוא קרא באופן פומבי להיאבק במה  שכינה ה"כיבוש הערבי" בעיר הקודש. הוא גם קרא "להעיף על טיל" סטודנטים ערבים שהפגינו בטכניון.

גורפינקל הפגין התלהבות רבה לסייע לארגוני המתנחלים נגד המשפחות הפלסטיניות. הוא השתמש בתפקידו כדי לקדם אג'נדה פוליטית התומכת בארגונים קיצוניים שמקימים התנחלויות מבודדות בתוך השכונות הפלסטיניות בעיר. "תבוא אלי אני אשיר לכם ואתם תנגנו לי עם דרבוקות... אני אלך אתכם עד הסוף, עם יד מברזל", הוא אמר במסדרון בית המשפט לאחת המשפחות המיועדות לפינוי מביתה בשייח ג'ראח. לא מפתיע שהמחלקה של גורפינקל שכרה את שירותיו של עורך הדין אברהם סגל, שרוב לקוחותיו הם ארגוני המתנחלים שפועלים במזרח עיר הקודש.

ההתנחלויות במזרח עיר הקודש הן איוולת מדינית וביטחונית. הן גורמות עוול לתושבים הפלסטינים, תורמות לייאוש ומתדלקות את האלימות. למרות זאת, ממשלת ישראל הנוכחית תמשיך לעודד אותן בכל דרך, כפי שהיא עושה כבר שנים רבות. אבל גם בתוך הסיטואציה הזאת יש עוד טעם לחפש צדק והגינות במשרד המשפטים. גם אם בראשו עומדת השרה איילת שקד, עדיין יש במשרד המשפטים דרג מקצועי שאמור לעמוד מול מסעי ההשחתה וההשתקה שהיא מובילה. הדרג הזה נכשל במינוי של גורפינקל וסגל. הדרישה המינימלית עתה היא גורפינקל וסגל לא ימשיכו לעסוק בענייני מזרח עיר הקודש מטעם ישראל. בנוסף יש לבחון מחדש את ההחלטות שקיבלו שניהם ולהקפיא את ההליכים המשפטיים שנפתחו נגד המשפחות הפלסטיניות.