אסור להחריש לנוכח דברי הבלע של שרת המשפטים איילת שקד. בכנס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין, תקפה שקד את החלטת בג"ץ שלא לדחות על הסף את העתירות נגד חוק הלאום. לטענתה, "אם יקבע בית המשפט, כי גם חוקי היסוד אינם חסינים מביקורת שיפוטית, תישלל מהציבור האפשרות להשפיע על יצירת ההסדרים החוקתיים באמצעות נציגיו. בכך יסיים הציבור את תפקידו במה שהיה עד כה שיטה דמוקרטית".

בלי למצמץ, האשימה שקד את בג"ץ בפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, פגיעה שהחלה, לדבריה, בתקופתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. תגובתו הקשה של ח"כ בני בגין, שאמר כי "הדיבורים הגסים האלה כבר נוגעים בחישוקים ששומרים עלינו יחד", הם הראיה הטובה ביותר לכך שדברי שקד חורגים ממחלוקת פנים־דמוקרטית. גם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, האשימה את השרה בחציית קווים אדומים. "יש כאן אי־הבנה מהי דמוקרטיה. אלה ביטויים דמגוגיים ששייכים לשיטות משטר אחרות", אמרה.

הדמגוגיה של שרת המשפטים אכן לא יודעת גבולות. היא משתמשת בכלים דמוקרטיים, כדי לחתור תחת הדמוקרטיה. היא נסמכת על העיקרון המכונן של הכרעת הרוב, כדי לפגוע בעקרונות המכוננים האחרים של המשטרים הדמוקרטיים. חוק הלאום מחק את ערך השוויון והוא מעניק ליהודים עליונות על פני הלא יהודים. אפילו ראובן רבלין אמר שהחוק מכשיר סיווג של אזרחים. משטר שאינו מבוסס על שוויון אינו יכול להיות דמוקרטי. בשם הדמוקרטיה מבקשת שקד לערער על ערכי הדמוקרטיה. כאילו שבשם הציבור, שהוא הריבון בדמוקרטיה, כפי שהיא מזכירה, מותר להצדיק כל חוק. כאילו שחוק הלאום לא הבחין בין כלל האזרחים, שאמורים להוות את אותו ריבון, לבין מה שמכונה"העם היהודי", והגדירו כקבוצה מיוחסת, שישראל בבעלותה ושהיא ורק היא רשאית לקבוע את אופיה.

בחינת חוקיותו של חוק יסוד, שמוחק את ערך השוויון ושחותר תחת הדמוקרטיה, היא תפקיד־ליבה של בג"ץ כשומר החומות של הדמוקרטיה. תהיה זו טעות להאמין שיש בכוחו להתמודד עם המהפכה של שקד לבדו, שכן הוא עצמו קורבן של אותה מתקפה נגד המשטר הדמוקרטי. נגד המהלכים הדורסניים של שקד שנועדו לשנות את אופי המשטר, יש לאחד כוחות מכל הסוגים — המשפטי, הציבורי, האקדמי והפוליטי. מדובר בסכנה ברורה לאופי של המשטר בישראל.