על רקע אי ההתקדמות במגעים להקלה על המצור בעזה ולרגיעה לטווח ארוך, מתחדשות ההפגנות בסמוך לגדר הגבול עם רצועת עזה. יחד אתן מתחדשים גם האלימות וההרג, ואלו צפויים להחריף עם הפסקת המימון של אונר"א על ידי ארה"ב.

הדיווחים האחרונים כוללים את כל המנות בתפריט ההסלמה: חיל הים הישראלי ירה על משט מחאה; אלפי פלסטינים הפגינו ברצועת החוף, וצבא ישראל ירה לעברם; כלי טיס של צבא ישראל תקף חוליה ששיגרה בלוני תבערה; עשרות פצועים, נערים הרוגים, ובהם נער שנראה בסרטון מנופף בידיו לפני שנורה. ללא הסדר מדיני שיבטיח מקורות הכנסה, חשמל, דלק ותוכנית שיקום, סבב המחאה הזה הוא רק הקדימון לסבב נוסף של תקיפות, הפגזות ורקטות.

הסיבה הנקודתית להפגנות היא מחאה על התנהלותו של טראמפ נגד הפלסטינים. כמו כן, הסיבות להתחדשות המחאה מורכבות יותר. "במשך 12 שנים אנחנו במצור, ילדינו לא קיבלו תרופות וטיפולים לסרטן, והעולם לא התערב", אמר מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סינוואר. אלא שכששככה המחאה, הלחץ הבינלאומי פחת. סינוואר ציין כי שליח האו"ם למזרח התיכון, שבזמן התהלוכות נפגש עם בכירי חמאס פעמיים ביום, לא מצא לנכון לבקר ברצועה בתקופה האחרונה.

היחס הצונן של ישראל כלפי מחמוד עבאס, ונכונותה לשקול הסדרה ארוכה עם הנהגת חמאס בעזה רק בתגובה לאלימות, מעבירים מסר חד: ישראל מגיבה רק לכוח, וללא לחץ עליה, לא יהיה שיפור במצב. למעשה, אין זה רק היקש שנגזר מההתנהגות הישראלית. בנימין נתניהו, תיאר זאת ללא כחל וסרק: "החלשים קורסים, נטבחים, נמחקים מן ההיסטוריה, והחזקים, לטוב ולרע, הם אלה ששורדים. את החזקים מכבדים, עם החזקים כורתים בריתות… ובסופו של דבר, אתם עושים שלום".

המכות שארה"ב מנחיתה על הפלסטינים, לצד המתנות לישראל, הן הוכחה שגם ארה"ב של טראמפ מתגמלת את החזקים ופוגעת בחלשים. רק באחרונה הודיעה על החלטתה לסגור את משרדי אש"ף בוושינגטון. הדיפלומטיה הפלסטינית נתפשת כחולשה, בעוד המאבק האלים מתקבל בכבוד. צעדיה התוקפניים של ארה"ב נראים כמתואמים עם ישראל, ואולי אפילו מוכתבים על ידיה. קשה להבין מה מצפים בישראל שיניבו צעדים אלה, זולת התפרצות מחודשת של גל אלימות.