התקליט השבור
בזמן שבנימין נתניהו, היה מתפלפל בראיון לרשת סי־אן־אן בשאלה "למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים מדינה", שבעה פלסטינים נוספים נהרגו מאש צבאו בהפגנות ליד הגדר, בהם נאסר עזמי מסבח, בן 12, ומוחמד נאיף אלחום, בן 14.
נתניהו טען כי במקום לדבר על תוויות, אני מעדיף לדבר על המהות", השיב נתניהו כשנשאל אם הוא מוכן לשוב ולבטא מחויבות להקמת מדינה פלסטינית.
אלא שמבחינת חיי העזתים, אין ממש הבדל אם נתניהו מעדיף לדבר על תוויות או על מהויות. 57% מהתושבים ברצועה מובטלים, רובם בני 18–30, ולאחרונה הם מבלים במאהלים שהקימה תנועת ההתקוממות חמאס בתחילת הפגנות השיבה. שם לפחות יש טלוויזיה ואינטרנט.
תנועת ההתקוממות חמאס חידשה את ההפגנות. התנועה ממשיכה לאמן את הכוחות הלוחמים שלה ולאחרונה קיימה תרגיל עורף לתושבי הרצועה, למקרה של מלחמה עם ישראל. וכמו בתקליט שבור, גם צבא ישראל תקף.
ההסלמה בעזה היתה צפויה ועימות צבאי הוא רק עניין של זמן, להערכת בכירים בצבא ישרארל. הסיבות לכך, לפי הצבא, הן שתיים: חוסר התקדמות בהסכם הפיוס בין הרשות הפלסטינית לחמאס והעדר חלופה לסיוע של סוכנות הסיוע לפליטים פלסטינים (אונר"א), שבעקבות הקיצוץ האמריקאי תחדל בקרוב להגיש סיוע הומניטרי.
כמחצית מתושבי הרצועה תלויים במזון שמספקת להם אונר"א. הסוכנות גם מפעילה מערכת חינוך שבה לומדים 300 אלף תלמידים ועובדים בה כ–18 אלף מורים ופקידים. באוקטובר ייגמר המימון לכך. בעקבות ההחלטה האמריקאית, האיחוד האירופי יוסיף 40 מיליון יורו למימון של אונר"א. האם ממשלת ישראל עסוקה בשאלה מה יעשו מאות אלפי עזתים הנזקקים למזון שמספקת להם אונר"א? מה יעשו 300 אלף תלמידים שיושבתו מלימודיהם בשל חוסר מימון? ומה יעשה צבאו אם וכאשר תושבי עזה ינסו במצב של קריסה הומניטרית לחפש מוצא בישראל? יירו בהם אש חיה?
המדיניות הישראלית מסתפקת בהרתעה, אבל במה עוד אפשר לאיים על העזתים כדי להשיג אותה? אחרי 11 שנים של סגר, ללא אספקת חשמל ומים ראויים, ללא מקורות הכנסה, ללא דלק, בבית הכלא הגדול בעולם ובקרוב ללא סיוע הומניטרי, לא נותר לעזתים מה להפסיד. אם נתניהו רוצה לדבר על מהות הדברים, אין מקום ראוי לפתיחת הדיון יותר מעזה. עזה דורשת מענה מדיני מיידי.