ריח בחירות באוויר, ושר החינוך, נפתלי בנט, נחוש למשוך אליו בוחרים בכל מחיר, גם על חשבון התחום שבאחריותו הישירה. המטרה שסימן היא ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), המתנגד לצירוף המוסד באריאל. כמו מירי רגב בתחום התרבות, גם בנט החליט להעביר את האקדמיה מבחן נאמנות כתנאי לקבלת תקציב. כמוה, בנט זונח כל שיקול אחר או רמזים להתנהלות אחראית; למשל, בנושא החרם האקדמי על ישראל. יצרפו את אוניברסיטת המתנחלים לוועד — יקבלו מימון; לא יצרפו — לא יקבלו.

באחרונה פורסם מכתב איום ששלח בנט לוועד ראשי האוניברסיטאות. הסירוב "לצרף את אוניברסיטת אריאל לוור"ה מהווה אפליה אסורה", כתב, "אינני מתכוון להשלים עם מציאות בה גוף הממומן מהותית מכספי ציבור יזכה לשיתוף פעולה ממשלתי מלא בזמן שהוא מפלה אפליה קשה מטעמים לא ענייניים". אם נציגי אריאל לא יצורפו מיד, הוסיף בנט, הוא יפנה ליועץ המשפטי לממשלה "בבקשה שיורה על הפסקת שיתוף הפעולה של מוסדות ישראל".

בוור"ה חברים נשיאי שמונה אוניברסיטאות המחקר בישראל. זוהי התארגנות וולונטרית, שנועדה לקדם ולייעל את הטיפול בנושאים המשותפים לכלל האוניברסיטאות ולייצג אותן מול משרדי הממשלה. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) הוקמו כדי להפריד בין המערכת הפוליטית למערכת האקדמית, אך בתהליך הדרגתי איבדו מעצמאותן, ובשנים האחרונות נהפכו למנגנון נוסף של השלטון. כעת דורש בנט, שגם האוניברסיטאות ייהפכו לסניף של הבית היהודי.

ההתנגדות של ור"ה לצירוף אריאל נובעת מהערכה, שמהלך כזה יערער את ההפרדה בין מוסדות אקדמיים בישראל לאלה שמעבר לקו הירוק. טשטוש הקו הירוק מסכן תקציבי מחקר עתירי דולרים, פרי שיתוף פעולה רגיש עם מדינות וארגונים בינלאומיים. אלא שהפגיעה האפשרית במעמד האקדמיה אינה מעניינת את בנט; הכיבוש חשוב לו יותר מאשר ההשכלה הגבוהה. על מזבח חלומות הסיפוח הוא מוכן להקריב את האוניברסיטאות.

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, התפאר בנט בכך שהצליח לשבור את "קרטל האוניברסיטאות". התבטאות אלימה זו היתה מתוכננת היטב. כמו בנימין נתניהו מול "בצלם", כמו רגב נגד מוסדות התרבות, גם בנט מבקש לסמן "אויב פנימי", "מסוכן" ו"חתרני".  בנט בהצהרותיו הבהיר, כי הכריז מלחמה על האוניברסיטאות. שר החינוך מסכן את האקדמיה.