שרת המשפטים הישראלית איילת שקד הודיעה באחרונה כי היא מצפה שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר תתפטר מיד מתפקידה. שקד שהודיעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמרה: "זילבר אינה מייצגת את עמדת המשרד יותר בוועדות הכנסת", כתבה שקד למנדלבליט.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר תקפה בחריפות את החוק "נאמנות בתרבות"  והזהירה מהשלכותיו כאשר אמרה : "התיקון המוצע מעורר קשיים של ממש". זילבר הבהירה שהיא מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואמרה: "תרבות היא דמיון חופשי ויופי וגיוון וריבוי קולות ואומץ והתרסה וכנות וריגוש וביטוי שאיננו מתחנף ואיננו מתאים את עצמו למד פטריוטיות מזויף או למבחני התאמה שלטוניים".

זילבר כינתה את הדיון על חוק הנאמנות בכנסת "שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג - מי לנו מי לצרינו, ואם יש מי שנאמן אז יש מי שבוגד, גיס חמישי. הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך שחשיבתו אחידה".

הכנסת אישרה כידוע בקריאה ראשונה את חוק "נאמנות בתרבות" שקידמה השרה מירי רגב: כאשר 55 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק בעוד 44 חברי כנסת התנגדו.

==

החוק "נאמנות בתרבות" מקנה סמכויות גורפות עד כדי שלילת תקציבים, תוך כדי יצירת אפקט מצנן וצנזורה עצמית". נוסח החוק נותן לשר האוצר את הסמכות לשלול את התמיכה בארגוני תרבות שלא מצייתים לשרת התרבות. "הצעת החוק באה לעגן בחוק מיוחד את המצבים בהם תישלל תמיכה מגוף בתחום התרבות", נכתב בדברי ההסבר לחוק. עוד נכתב כי אם הפעילות האסורה מהווה יותר ממחצית הפעילות של הגוף הרלוונטי שזכאי לתמיכה ממשלתית, הרי ששר האוצר רשאי לשלול ממנו תקציבים.

מדובר בהצעת החוק שרגב מנסה לקדם כבר כמעט שנתיים ללא הצלחה. לפי ההצעה, בסמכות השר הממונה על הנושא - כלומר רגב עצמה - לשלול תמיכה מגופים שיבצעו את אחד מחמשת המעשים האסורים שנקבעו: שלילת קיומה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית"; הסתה לגזענות, לאלימות ול"טרור"; תמיכה במאבק מזוין או במעשה "טרור", של "מדינת אויב" או של "ארגון טרור", נגד ישראל; ציון יום "העצמאות" או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.