שר האוצר הישראלי משה כחלון במצב של לחץ שהולך ומתגבר. במשרדו ציפו בתקווה להקדמת הבחירות, כאשר הכרזה על הליכה לקלפיות, הייתה מורידה את הלחץ ואת האחריות, על הגירעון המתגבר, הצמיחה המתערערת וההכנסות ממסים שמתייצבות מתחת לאומדנים הנוחים עליהם ביססו את תקציבי 18' ו-19'. וגם על דרישות למימוש הבטחות שניתנו על ידי כחלון עצמו.

התפטרות אביגדור ליברמן הפיחה אודם בלחיים- עד שנפתלי בנט ואיילת שקד, הצהירו שלא יפרשו מהממשלה. לכן הועלתה השאלה: האם במצב הנוכחי כחלון יכול להחזיק במשרד האוצר עוד 12 חודשים לפני שהכרכרה תתהפך עליו? הרי חלף הזמן שנהנה ממנו, לאור ההכנסות הגבוהות מאוד, מיסי הנדל"ן שנבעו ממחירי הדיור הגבוהים, הצריכה הפרטית הגבוהה, המהפך שעבר העולם ביחס להון לא מדווח ומוחבא - מה שאילץ המוני ישראלים להצהיר על הונם ולשלם הרבה מיסים על הרבה שנים שחורות. כך קובעים פרשנים וכלכלנים ישראלים שמוסיפים כי כחלון יתקשה להתמודד עם הגירעון המחמיר שמנסה להתכחש לו.

לפי "ידיעות אחרונות" בשנים האחרונות ישראל נהנית מדירוג אשראי טוב. זוהי תוצאת היציבות, הצמיחה הגבוהה יחסית לעולם המערבי והירידה בחוב. אבל כל זה גם נזיל וגם עומד על כרעי תרנגולת. חברות הדירוג תמיד עם היד על הדופק. בכל רגע הן יכולות לקלקל את התמונה. לכן השאלה היא אם משה כחלון יוכל להביא למיתון הגירעון, והגדלת הצמיחה? למנוע כלכלת בחירות עוד שנה שלמה?

השאלה העוד יותר קריטית היא: האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להיות ראש ממשלה כלכלי? לחזור לימי 2003 ולהיות ראש ממשלה שמשתף פעולה עם שר האוצר שלו? האם נתניהו יתייצב בעצמו מול חברות הדירוג ויאמר כי הוא אחראי !? אבל אם נתניהו ייקח את המושכות, מה יעשה אז כחלון? משה כחלון חייב בחירות במארס-אפריל. עד אז "השיפוץ" היצירתי של הגירעון יחזיק מעמד. אבל נתניהו, בנט, דרעי, ליצמן וגפני לא רוצים בחירות עכשיו. גם אחרים, בממשלה ובכנסת, קואליציה ואופוזיציה, שאולי יתאיידו אחרי הבחירות, רוצים מאוד להישאר במקומם עוד קצת. אז כמה זמן ימשיך כחלון להיות שר אוצר לפני שיעשה משהו, בעצמו או באמצעות אחרים, כדי לשבור-לרסק את הסדר הנוכחי ולרוץ באמוק לבחירות בהקדם? זוהי השאלה המרכזית עכשיו.