השר ל"ביטחון־פנים" של ישראל, גלעד ארדן, הוכיח שוב את אוזלת ידו ורשלנותו בבחירת מועמדים לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל, כשבחר במנכ"ל משרדו, ניצב (בדימוס) משה אדרי, על אף קופת השרצים התלויה לו מאחוריו.

בהמשך הוסיף ארדן חטא על פשע, כשדבק בבחירתו, אף שוועדת גולדברג — שתפקידה הוא לבחון את טוהר המידות בקרב המועמדים לתפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי — פסלה את אדרי. לאחר שנודע שהיועץ המשפטי שוקל להודיע לממשלה שהיא איננה מחויבת לעמדת ועדת גולדברג, התבררו פרטים נוספים על מעללי אדרי. בין היתר, שנפגש לשיחה מקדימה עם בודקת הפוליגרף שלו, וכן שפעל למען קרוב משפחתו, ששירת כשוטר ביחידה שעליה פיקד.

המידע החדש הוביל לפרישתו של אדרי מהמרוץ למפכ"לות, אך אסור שבכך יתמצו השלכות הפרשה העגומה. התנהלות הדרג הפוליטי, שסירב לאמץ את עמדת ועדת גולדברג, וכן התנהלותו של היועץ המשפטי, שנראה כמי שפועל לחתור תחת סמכותה, מוכיחות עד כמה הוועדה נחוצה.

העובדה שארדן והשרים שקד ובנט מיהרו לדחות את עמדת הוועדה שהממשלה עצמה הקימה, ושאף אישררה את ההצדקה לפעולתה לפני כחצי שנה בלבד, מוכיחה כי ועדת גולדברג משמשת רשת מגן אחרונה מפני פוליטיזציה מוחלטת של המינויים לתפקידים בראש מערכת הביטחון והשירות הציבורי. חובה, לפיכך, לא רק לשמור עליה, אלא אף לחזקה ולהפוך את עמדותיה למחייבות פורמלית.

בנוסף, המידע שהתגלה בעניינו של אדרי חייב להוביל להעברתו מתפקיד מנכ"ל המשרד ל"ביטחון פנים". מי שלא הצליח פעם אחר פעם לעמוד בנורמות בסיסיות של ניקיון כפיים אינו יכול להמשיך לכהן בתפקיד הממונה על משרד ממשלתי. בעבר, בג"ץ פסל את מינויו של יוסי גנוסר למנכ"ל משרד השיכון על יסוד "עבר פלילי". אצל אדרי התגלתה בימים האחרונים התנהלות שהיא בגדר "הווה פלילי", המחייבת נקיטת צעדים נגדו גם ביחס לתפקידו הנוכחי.

מוקדם יותר, התפרסם כי מנדלבליט, בודק מידע נוסף נגד אדרי שלא היה בידיו כשהכשיר את מינויו, ונודע כי מנדלבליט בודק בין השאר את ממצאיו של דו"ח מבקר המדינה מ-2005, הקובע כי אדרי התערב "התערבות אסורה בהליכים פוליטיים-דמוקרטיים" בעיריית כפר סבא, בזמן ששימש מפקד התחנה בעיר.