הודעת ראש הממשלה של ישראל בנימין נתניהו על כוונתו להגיב לפיגועים האחרונים בהסדרת מעמדם "החוקי" של אלפי בתים בשטחים הפלסטינים הכבושים, — היא הודאה מחודשת בכך שההתנחלויות והרחבתן הן מהלך התקפי ישראלי נגד הפלסטינים. לא לשווא צעדים אלו ילוו בצעדי ענישה, בהם זירוז הריסה של בתי משפחות מפגעים, ובעיבוי כוחות צבא ישראל בגדה המערבית, מעצרים מינהליים של פעילי חמאס באזור והצבת מחסומים בכבישים, וכן כיתור העיר אל־בירה ושלילת היתרי שהייה בישראל.

גם השר יריב לוין התבטא באופן דומה, ואמר ש"התשובה שלנו צריכה להיות חדה וברורה... נפעל להמשך הבנייה, ולחיזוק ההתיישבות בכלל וההתיישבות הצעירה בפרט". אמירות ברוח זו אינן חדשות. נתניהו אינו ראש הממשלה הישראלי הראשון שהשתמש בנשק הבנייה בהתנחלויות כמענה לפעולות של הפלסטינים. אלא שההצהרה על צעדים אלו, לצד האמירה של נתניהו, ש"הם חושבים לעקור אותנו מארצנו. הם לא יצליחו", מלמדות שמבחינת נתניהו וממשלתו ישראל נמצאת במלחמה על הגדלת והרחבת ההתנחלויות. עולה מדבריו שמבחינתו השטחים הכבושים הם "ארצנו", והפלסטינים לא יצליחו "לעקור אותנו" מהם.

כך שהצדקת ההתנחלויות אינן יכולות עוד להתעטף בנימוק ביטחוני. הן נהפכו לנושאות דגל הענישה והנקמה, עד שבאופן אבסורדי הפיגוע הופך חיוני להרחבתן והשתלטותן על השטחים. ההתנחלות נהפכה לפעולת ענישה ונקמה, שיוצרת משוואה מחרידה שלפיה רצח ישראלים אינו בעיה אלא אבן בנייה של ההתנחלויות.

לא מדובר באמירות בעלמא. מיד לאחר שנאמרו אישר היועץ המשפטי לממשלה הישראלית, אביחי מנדלבליט, באופן רשמי את "תקנת השוק", שצפויה להביא להכשרת כ–2,000 יחידות דיור בגדה, על בסיס הטיעון המפוקפק ש"עסקה שנעשתה בין הממונה על הרכוש הממשלתי בשטחים לבין אדם אחר, בכל נכס שהממונה חשב אותו בשעת העסקה לרכוש ממשלתי", תהיה תקפה, גם אם בפועל האדמה המדוברת לא היתה תחת שלטון ישראל. בנוסף, ועדת השרים מקדמת לחקיקה לדון בהצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ', שמבטיחה לספק שירותים ליישובים שמעמדם לא הוסדר, וכן למנוע את הריסתם, עד שצוות ייעודי יכריע בעניין הסדרתם המלאה.

קשה להימנע מהמסקנה המדאיגה שהממשלה של ישראל הפכה את ביסוס ההתנחלויות והרחבתן למטרתה העיקרית, בדרך לסיפוח השטחים הפלסטינים הכבושים.