מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה באחרונה לדון בתלונתה של ישראל על חפירת המנהרות בגבול לבנון בצל האשמת חזבאללה בחציית הגבול וההגעה "לשטח ישראל ". זאת על רקע המבצע של הצבא הישראלי בגבול לבנון שבמהלכו נחשפה, על פי הטענות של ישראל, המנהרה הרביעית.

ישראל השקיעה הרבה על המבצע, לא רק מבחינה הצבאית אלא גם מבחינה פוליטית ומדינית. בישראל ניסו לתרום כל גורם למסע שלהם כדי לעשות מסוגיה אזורית קטנה אסון בינלאומי. ישראל רצתה למנף את המבצע בצפון כדי להשיג ניצחון מדיני ולהביא לגינוי חזבאללה במועצת הביטחון. המערכת הפוליטית של ישראל ובראשה בנינמין נתניהו עשתה כל שביכולתה, כדי להשפיע על דעת הקהל בעולם ולהכין את הקרקע שייצא משהו ממועצת הביטחון.

המסע הישראלי נגד לבנון וחזבאללה התחיל בכך כי מפקד פיקוד הצפון בצבא הישראלי אלוף יואל סטריק, נפגש עם מפקד יוניפי"ל, הגנרל האיטלקי סטפנו דל קול, לקח אותו לסיור במרחב המנהרה וטען כי מדובר בהוכחה נוספת להפרות החמורות של חזבאללה, המתעלם מהחלטות האו"ם, ובראשן החלטה 1701.  בהמשך המסע, נתניהו ערך מסיבת עיתונאים לכתבים זרים דווקא באותו יום שמועצת הביטחון היתה אמורה לדון על תלונתה של ישראל. הוא תקף את חזבאללה ויותר מזה את ממשלת לבנון והטיל את האחריות עליה.

== 

לפני כן, הוא לקח את סגן ראש הממשלה של איטליה לסיור בגבול לבנון והוציא מפיו הצהרת גינוי נגד חזבאללה, שהביאה למשבר בממשלה האיטלקית. מבלי להתייחס לתחבולה הזאת שאפשר לסווג אותה כהתערבות בעניינים פנימיית של מדינות אחרות, כל המאמץ הישראלי הלך לטמיון. הדיון במועצת הביטחון של האו"ם הסתיים בלי החלטה לגנות את חזבאללה או הטלת משימה כלשהיא על ממשלת לבנון. רוסיה אמרה כי שני הצדדים צריכים להימנע מהסלמה ולהפסיק להפר את החלטות האו"ם. גם נציגתה של לבנון במועצה דחתה את אשמותיה של ישראל. זאת על אף ניסיונו של שגריר ישראל באו"ם דני דנון במועצת הביטחון שחיקה את נתניהו והתעזר בתמונות לווין וחומרים מודיעיניים כדי להשפיע על חברי המועצה.

במועצת הביטחון כבר התרגלו לטקטיקות ההתקרבנות של ישראל ולא התרשמו. הם רק קראו לשני הצדדים לאיפוק ולכבד את החלטות האו"ם. זה היה כישלון מדיני גדול בשביל ישראל שידעה להכיל כישלונות רבים כמו זה.