פרשת יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שנעצר בחשד לקבלת שוחד מיני וטובות הנאה בתמורה לקידום שופטים, היא פרשת השחיתות החמורה ביותר שידעה מערכת המשפט. החשדות הנחקרים ביחידת להב 433 מטילים צל כבד ורחב על תהליך בחירת השופטים ומינוים וגם על מעורבותה של שרת המשפטים, איילת שקד.

בעת כהונת שקד מונו 334 שופטים וקודמו מאות. שקד, המכהנת כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, כרתה ברית פוליטית עם נוה בתחילת כהונתה. ברית, שנכרתה בחוסר אחריות והותירה את הוועדה לבחירת שופטים בלא בלמים ואיזונים מקצועיים ראויים.

תחת אחריותה של שקד נאלצה מערכת המשפט לקבל לתוכה מינויים וקידומים של שופטים, שכעת עולה חשד שנעשו משיקולים זרים ופליליים. שקד עצמה היללה בעבר את השותפות עם נוה בראיון לתוכנית "עובדה". "אפי ואני זה גם אינטרסים וגם חברות... יש לנו תפישת עולם זהה... בוועדה לבחירת שופטים השותפות הזו מאוד מועילה". נציגת המתנחלים והסיפוח בממשלה, שביקשה לקדם שופטים כרוחה, היתה מוכנה לשם כך לכרות בריתות לא ראויות, ובמעשיה הפכה את מערכת המשפט לקורבן לאינטרסים חסרי מעצורים, ועל פי החשד אף פליליים.

בוועדה לבחירת שופטים בעידן שקד נוצר רוב של ארבעה פוליטיקאים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין, מול מיעוט של שלושה שופטי בית המשפט העליון. לראשונה בתולדות הוועדה לא כיהן בה נציג של האופוזיציה, שהיה יכול לשמש כבלם למכבש המינויים של שקד ונוה.

נוה, אשר שלט בלא מצרים על לשכת עורכי הדין, השפיע באופן מוחלט על עמדת הלשכה בתהליכי מינוי השופטים. איש לא בלם אותו. גם היום חוששים מפניו.

במשך שנים נשמעה מחוגים פוליטיים ומחוגי מקצוע עריכת הדין הטענה, כי אמון הציבור במערכת המשפט מתערער בגלל מידת ההשפעה של השופטים על מינוי וקידום של שופטים. עתה מתברר, שההיפך המוחלט הוא הנכון: שינוי מאזן הכוחות בוועדה לבחירת שופטים — לטובת הפוליטיקאים ולרעת השופטים — הוא שאיפשר את המעשים הנחקרים כעת.

אמון הציבור בטוהר הליך מינוי השופטים, מאבני היסוד של מערכת המשפט, לא ישתקם במהרה. אם יתברר כי החשדות הנחקרים כעת נכונים, האחריות המיניסטריאלית מוטלת על כתפיה של שקד.