בעיתון "הארץ" נכתב כי סרטוני התעמולה שפירסם ראש מפלגת "חוסן לישראל", בני גנץ, הם מפגן של גסות רוח ומקור לאכזבה למי שחיכו שבועות רבים למוצא פיו.

ההצהרה הראשונה של גנץ, שיפעל לתיקון חוק הלאום, היתה חשובה והפיחה תקווה בקרב מצביעיו הפוטנציאליים. אלא, מי שנחשב כבעל הסיכויים הגדולים ביותר להוביל את מחנה המרכז־שמאל, התגאה בסרטונים בהתנקשות ברמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי, בהפצצת מטרות ברצועת עזה ובהרג 1,364 פלסטינים במהלך מבצע "צוק איתן". תחת הסיסמה "רק החזק מנצח" הציג רמטכ"ל "צוק איתן" תמונות של הרס מעזה, כאילו הריסת שכונות מגורים שלמות ופגיעה בתשתיות אזרחיות הן מטרות ראויות, ולא תוצאות מזעזעות ומצערות של מתקפה קשה.

חמור מכך. התמונות שבהן השתמש גנץ בסרטון שכותרתו "6,231 מטרות הושמדו — חלקים מעזה חזרו לתקופת האבן", לקוחות מ"יום שישי השחור" ברפיח, לקראת סיום "צוק איתן"; מאותה יממה ארורה ועקובה מדם שלאחר חטיפת גופתו של סגן הדר גולדין, שבה הפעילו כוחות צבא ישראל את "נוהל חניבעל" האגרסיבי ביותר שהפעיל הצבא מעודו.

על מה גאוותו של גנץ? על אירועי יום שהוגדרו על ידי ארגון "אמנסטי" כפשע מלחמה? אמנם צבא ישראל חקר את עצמו, ואחרי ארבע שנים הגיע, כצפוי, למסקנה שאיש לא אשם. אולם לפי ממצאי החקירה, בנוסף ל–42 הפלסטינים שנהרגו באותו יום, נהרגו ככל הנראה בידי צבא ישראל לפחות 70 אזרחים, ונהרסו בין 170 ל–200 מבנים, מרביתם חממות וסככות לצרכים חקלאיים.

קשה להבין מה עבר בראשו של גנץ. כיצד יכול אדם הגון שמבקש להיות ראש ממשלה, להתגאות שהצבא שבראשו עמד הסיג לתקופת האבן חלקים מעזה שבה חיים כ–2 מיליון בני אדם בתת־תנאים, במקום המוכר כ"בית הכלא הגדול בעולם", וסובלים ממחסור קשה בחשמל, מים, תשתיות, שירותים רפואיים ומזון. אין כל הצדקה לסרטון החוגג ספירת גופות כאילו מדובר היה במשחק מחשב.

ייתכן שהיו אלה היועצים שהכתיבו לגנץ מה עליו להקרין כדי להביא יותר מנדטים. זו טעות. אם גנץ רוצה את תמיכת המרכז־שמאל, מוטב שיישאר נאמן לערכי מחנה זה, ובראשם דאגה לזכויות אדם. רק כך ראוי ואפשרי להתמודד עם שלטון הימין הכוחני בראשות בנימין נתניהו.