נציבות שוויון ההזדמנויות במשרד העבודה והרווחה בישראל שפרסמה את מדד הגיוון התעסוקתי לשנת 2018, קבעה כי ישנם פערים מדאיגים של נשים וקבוצות מיעוט בייצוג ושכר בשוק העבודה. לפי המדד, נשים בישראל עדיין רחוקות משוויון ומרוויחות 59% בלבד משכרם של הגברים. מצבם של החרדים בשוק העבודה, לעומת זאת, טוב יותר משאר קבוצות המיעוט האחרות באוכלוסייה. ממצאי המדד הוגשו לנשיא ישראל ראובן ריבלין באירוע במשכן הנשיא, על ידי שר העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ ונציבת שיוון ההזדמנויות בתעסוקה, עו"ד מרים כבהא.

מהמדד, שבחן 20 ענפי כלכלה מרכזיים בסקטור הפרטי המעסיקים מעל מיליון עובדים, עולה כי נשים, יהודים יוצאי אתיופיה וערבים שרכשו השכלה נתקלים במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים מאלו של מקביליהם הלא אקדמאים. לפי המדד, יוצאי אתיופיה כלל לא מועסקים בענפים מרכזיים בשוק העבודה, ונשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות פחות מ-50 אחוזים מהשכר הממוצע במשק.

===

עוד עולה מהמדד כי גברים חרדים אקדמאים הם קבוצת המיעוט שמשולבת בצורה המיטבית ביותר ביחס לאחרות, גם בהיבט של ייצוג וגם בהיבט של שכר. לגברים חרדים אקדמאים יש ייצוג גבוה ושכר גבוהה יחסית בכמה מהענפים הרווחיים ביותר במשק, כמו ייצור תרופות, מחקר מדעי ופיתוח, ייצור מחשבים, תכנות מחשבים ושירותים פיננסיים. נשים חרדיות, לעומת זאת, אמנם לא מיוצגות באופן מלא בשוק העבודה אך השכר שלהן גבוה יותר מהשכר של נשים מקבוצות המיעוט האחרות, אולם עדיין נמוך מאוד מהשכר הממוצע ב-20 הענפים שנבדקו.

שר העבודה הישראלי, חיים כץ, אמר כי גיוון תעסוקתי מקדם שוויון ומחזק את החוסן החברתי והכלכלי של האזרחים. הוא הוסיף כי משרדו פועל להכשרה איכותית של אוכלוסיות מאותגרות תעסוקה ולעידוד קליטה של עובדים מגוונים בעבודה.

שר האוצר הישראלי משה כחלון אמר כי חברה צודקת היא חברה שבה כולם נהנים מפירותיה. אך כלכלה חזקה ותעסוקה מלאה נועדו לשרת את כל האזרחים, וכשלא כולם שותפים להצלחה, חובה לתקן זאת. גיוון תעסוקתי אינו רק כלי לצמצום פערים וערך בפני עצמו, אלא גם כלי להגברת הצמיחה והפריון במשק. כמובן הכל דיבורים וכמעט כל הציבור הישראלי אומר שכבר היינו בסרט הזה .