ההופעה הפתאומית של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, באולפן חדשות 12 נועדה להדוף את הביקורת על התנהלותו בפרשת הצוללות ולמזער נזקים, אך לא פיזרה את הערפל. להיפך, הופעתו רק הבהירה, שיש הרבה שאלות פתוחות ביחס להחלטותיו וגם תמיהות על גרסאותיו הסותרות ועל שיקול דעתו.

לכאורה מדובר בשתי פרשיות נפרדות, שהקשר ביניהן צריך להיבדק. הראשונה, ובה ב–2007 קנה נתניהו מניות בחברת SeaDrift של בן דודו נתן מיליקובסקי תמורת כ–600 אלף דולר ומכר אותן בנובמבר 2010 תמורת 4.3 מיליון דולר. נתניהו רשם רווח גבוה מאוד על השקעה בחברה ששוויה נחתך בחדות בתקופה של משבר פיננסי גלובלי. החברה נמכרה לחברה ציבורית אחרת, ושמה "גרפטק אינטרנשיונל", שסיפקה חומרי גלם ליצרנית הצוללות והספינות הגרמנית "טיסנקרופ".

נתניהו שינה את גרסאותיו בעניין מועד קניית המניות שלSeaDrift . תחילה טען שקנה אותן כאזרח פרטי, כשלמעשה הקנייה נעשתה כשכיהן כיו"ר האופוזיציה. כשנשאל על הסתירה טען: "התכוונתי לומר, שלא החזקתי אותן בזמן שהייתי חבר בממשלה". מערכת היחסים שלו עם מיליקובסקי מערבת בעלות משותפת בחברה עסקית, הלוואות, מענקים כספיים שוטפים של אלפי דולר, ותרומה של מיליון דולר, ללא היתר, לכיסוי ההוצאות המשפטיות שלו, שמהן כבר שולמו כ–300 אלף דולר.

סתירה נוספת בגרסאות נתניהו עלתה כשטען בעבר שאינו בקי בעסקים של בן דודו מיליקובסקי, אך כשהתבקש להסביר את הרווח הגבוה ממכירת מניותיו אמר: "אני מבין בכלכלה. זיהיתי השקעה נכונה".

הפרשה השנייה נוגעת להחלטות נתניהו על רכש צוללת נוספת מחברת "טיסנקרופ" — שכמה ממקורביו, ובהם בן דודו עו"ד דוד שמרון וראש לשכתו לשעבר דוד שרן, חשודים בה בפלילים — ובהסכמתו לכך שגרמניה תמכור צוללות מתקדמות למצרים, בלי ששיתף בכך את הרמטכ"ל ושר הביטחון. גרסת נתניהו היא, שלא ידע שהחברה של מיליקובסקי מספקת חומרי גלם ל"טיסנקרופ". ביחס למכירה למצרים אמר, כי "שר הביטחון לא חייב לדעת" עליה. לדבריו, "לישראל יש סודות, שרק ראש ממשלה וקומץ אנשים יודע אותם". אמירה תמוהה ביותר לנוכח העובדה שמדובר בהצטיידות צבאית אסטרטגית של מדינה שכנה.