הסתירות במדגמי הבחירות שהתפרסמו עם סגירת הקלפיות ביום (שלישי) שעבר לא היו מאפשרות לקבל תמונה ברורה לגבי תוצאות הבחירות. לא גילו מי המפלגה הגדולה ביותר, גם תמונת הגושים היתה מעורפלת ונתון נוסף שמקשה להבין את הכרעת הבוחר הישראלי הוא מספר המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.

לכן אין זה מפתיע שגם ראש הממשלה של ישראל בנימין נתניהו וגם יו״ר כחול לבן בני גנץ מסרו הצהרות ניצחון לאחר פרסום תוצאות המדגמים.

אולם מה שעולה בבירור בכל המדגמים — מלבד התרסקותה של מפלגת העבודה — הוא שכחול לבן הצליחה להעמיד אלטרנטיבה שלטונית לליכוד של בנימין נתניהו. רשימה שהתגבשה לפני שבועות ספורים בלבד, הצליחה להפוך למפלגה הגדולה ביותר, או לפחות שוות כוחות למפלגת השלטון. המסקנה המתבקשת היא שישראלים רבים קצו בשלטון הבלהות של החשוד בפלילים, ראש ממשלה חסר מעצורים שבמשך עשר שנות שלטונו דירדר את הדמוקרטיה לתהום.

גם אם יתגלגל המצב וגוש הימין מוביל ונתניהו יקבל את המנדט להקים את הממשלה, אסור לשכוח את המחיר הכבד העלול להתלוות לכך. עדות מבהילה לכך ניתנה על ידי יו״ר איחוד מפלגות הימין, בצלאל סמוטריץ', שמיהר להודיע  ש״המפתח״ להקים ממשלת ימין שתשלוט ארבע שנים הוא להחזיר את חוק החסינות, שיעניק לראש הממשלה חסינות מפני הגשת כתב אישום בשלושת התיקים שתלויים בשימוע.

נתניהו פירק את הממשלה וקרא לבחירות מוקדמות במטרה להקדים את החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין כתבי האישום נגדו, ונכשל בכך. אביחי מנדלבליט החליט על הגשת כתבי אישום, בכפוף לשימוע, על שוחד, מרמה והפרת אמונים. עתה נראה שנתניהו מתכוון להשתמש במשא ומתן הקואליציוני על מנת לסחוט משותפותיו נכונות לחוקק מחדש את חוק החסינות. נתניהו מבקש לכופף את החוק, ובוודאי את טוהר המידות הציבורי, ובלבד שימשיך לשמור על כיסאו.

יש לקוות שיימצאו בקרב השותפים הטבעיים של נתניהו — בעיקר כולנו של משה כחלון —מפלגות הגונות שיסרבו להזנות את בית המחוקקים ולא יתנו יד להפיכת משכן הכנסת למקום מקלט לראש ממשלה שמתחמק מהחוק.

מערכת הבחירות היתה מהמכוערות בהיסטוריה של ישראל. אולם, עד להקמת הממשלה הבאה, טרם ברור אם הרע ביותר כבר מאחורי הישראלים.