לאחר עשר שנים שבמהלכן יכול היה לעשות זאת, הודיע שר התחבורה ישראל כץ, שיגיש לממשלה הצעה לחקיקת "חוק בוררות חובה בשירותים החיוניים", כלומר ברכבת, בנמלים, בחשמל, במים ובתעופה. כץ נזכר בכך חמישה ימים לאחר הבחירות, משום שעד כה דאג שלא להרגיז את הוועדים הגדולים, כדי שיצביעו עבורו בפריימריס, ובהמשך — לליכוד. כעת, הוא עושה את מה שהיה צריך לעשות מזמן.

הסיבה להכרזתו היא הכאוס המתמשך ברכבת ישראל, שהגיע לשיא ביאחרונה, כאשר בתגובה להודעת כמה בקרים שהם חולים — השביתה ההנהלה את כל תנועת הרכבות, כדי שלא לסכן את בטיחות הנוסעים. הכעס הציבורי גאה ויו"ר ההסתדרות הטרי, ארנון בר דוד, שחושש מחקיקת חוק בוררות חובה, הבין שוועד הרכבת עבר את הגבול והורה לעובדים לחזור מיד לעבודה. החולים הבריאו כבמטה קסם.

בר דוד אף הודיע על הקמת ועדת בדיקה מטעם ההסתדרות לבחינת האירוע, כי הבין שאולי הפעם, בניגוד לעבר, הממשלה כן תעביר את החוק לבוררות חובה, ואז כוחם של הוועדים וההסתדרות יירד. הם כבר לא יוכלו להשבית בקלות כזאת את השירותים החיוניים במטרה להשיג תוספות שכר יוצאות דופן, למנוע רפורמות חשובות ולאפשר לוועדים הגדולים בחברות הממשלתיות המונופוליסטיות להמשיך לשלוט בהן. אלא שעקב התנגדות הנהלת הרכבת וגופים נוספים לא ברור אם תוקם הוועדה.

זו כמובן לא הפעם הראשונה שוועד הרכבת פוגע בנוסעים ולא מתחשב בהנהלה. בפברואר האחרון 35 נהגי קטר הודיעו שהם חולים והרכבת הושבתה. יו"ר ועד העובדים, גילה אדרעי, כבר הודחה פעם מתפקידה לאחר שביזתה את בית הדין לעבודה. אלא שב–2017 היא נבחרה שנית וזכתה לברכות חמות מיו"ר ההסתדרות אז, אבי ניסנקורן. אדרעי, שהכריזה עד כה על 40 סכסוכי עבודה עם ההנהלה, לא מאפשרת לה לנהל והציבור משלם.

גם הנהלת הרכבת כשלה. רכבות רבות מאחרות וחלקן אף מבוטלות בלי הודעה מוקדמת; את הקו לעיר הקודש הנהלת הרכבת לא מצליחה להפעיל כהלכה, והקמת הקו החדש מצויה בפיגור של 10 שנים, כשעלותה הוכפלה מ–3.5 מיליארד ל–7.

הכדור נמצא עכשיו בידיים של שר התחבורה ושל נתניהו. עליהם להכניס את חוק בוררות חובה כסעיף חובה בכל ההסכמים הקואליציוניים שייחתמו עם השותפים לממשלה הבאה. אם לא יעשו כן, יפגעו במודע במיליוני ישראלים כדי להיטיב עם מיעוט כוחני.