באחרונה פתחו שני רמטכ"לים בקריירה שלישית. בני גנץ וגבי אשכנזי, נשבעו אמונים כחברי כנסת. שניהם הבריזו מההשתלמות לח"כים חדשים שנערכה יום קודם לכן.

לא היה שם מישהו שיגיד לגנץ, וגם לאשכנזי, משהו כמו "חברים, במחילה מכבודכם, תגיעו לכנסת. בואו ללמוד. הרי שום דבר ממה שעברתם בעשרות שנים בצבא לא הכין אתכם למה שמצפה לכם עכשיו". נדמה שבקרוב (גבי) יתגעגע לטירונות של גולני ו(בני) יתגעגע לצנחנים, אם לא פיזית, לפחות נפשית.

הם יידחסו בלשכה מיניאטורית, בגודל של השירותים בלשכת הרמטכ"ל. הם יהפכו לשק חבטות של כל זב ומצורע שיחפוץ לעשות כמה כותרות ולגרוף כמה לייקים על חשבונם.

השניים שפיקדו על מאות אלפים, ושלחו אלפי לוחמים אל הלא נודע, יובילו מעתה שני עוזרים פרלמנטריים במסדרונות הנידחים בין ועדת הפנים לוועדת הכלכלה במשכן הכנסת. בצבא, כשהם דיברו, הושלך הס, או הושלך לכלא. עכשיו, כשהם יפתחו את הפה, הכנסת תתפוצץ מקריאות ביניים. במקום לציית להם ציות עיוור, יעליבו אותם. הם ייתקלו בבוז, לעג ואפילו שנאה.

הם יגלו שהפכו לאויבי הציבור, לפוסט־ציונים, לסמולנים ששואפים למכור את ישראל לערבים. הם יבינו שאף אחד לא רואה אותם ממטר, איש לא מתייחס ברצינות לפקודותיהם. בשנים האחרונות צורפו גם קלון ובושה. זה דינו של כל מי שמעז להמרות את פי המלכות ולהאמין שהמשיח שהוכתר לאחרונה בכיכר העיר באופן רשמי, הוא משיח שקר.

אשכנזי היה הרמטכ"ל של נתניהו. גם גנץ. שניהם חולקים על האיש דעה משותפת, לא שונה מדעתם של כמעט כל בכירי וראשי זרועות הצבא שנחשפו אליו, לדורותיהם. יעלון היה שר הביטחון של אותו נתניהו, אבל הוא כבר התרגל לזר גדר התיל החלודה והקוצים שהושתל על ראשו מאז מרד. המשיח מעוניין כרגע רק בדבר אחד: להימלט מאימת הדין.

בצד השני לא מבזבזים זמן. במגעים השקטים בין הקואליציה לאופוזיציה התברר שלליכוד חשובות רק שתי ועדות: ועדת הכנסת וועדת חוקה. שם מופעלים המנופים הגדולים, ושם חותרת הקואליציה לרוב משמעותי יותר של ח"כים. למה? כי אלה הוועדות שיעבירו את החסינות (הכנסת) ואת פסקת ההתגברות (חוקה). הקומבינציה המושחתת שאמורה לסיים באופן סופי את שלטון החוק בישראל.