ההידרדרות של ישראל בדירוג השחיתות העולמי הולכת ונמשכת, כאשר ירדה למקום ה-34 מתוך 180 מדינות במדד תפיסת השחיתות לשנת 2018, שפרסם באחרונה הארגון הבינלאומי Transparency International – TI, לאחר שאשתקד כבר ירדה למקום ה-32, ובכך נבלמת מגמת השיפור שדיברו עליה לפני שנתיים.

מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי מדרג 180 מדינות ברחבי העולם על בסיס תפיסת השחיתות במגזר הציבורי, לפי עבודה של 12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים המומחים בתחומי המשילות, החברה האזרחית, כלכלה ומינהל עסקים.

בישראל מתפרסם המדד על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל", עמותה בת של ארגון TI העולמי. לפי העמותה, תפיסת השחיתות מהווה מדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפשת על ידי המומחים במכוני המחקר בהסתמך על מידע שנאסף על ידם בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי. אלה כוללים את יכולת הממשלה להתמודד עם שחיתות, מידת מיגור השחיתות על ידי המדינה, מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים.  

===

עוד בוחן מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי את מידת השימוש לרעה ביכולתם ובסמכותם של אנשי ציבור, אופן השימוש של נבחרי ציבור בקופה הציבורית ומידת העברת כספי ציבור ושימוש בהם שלא כדין. כמו כן נבדקו השימוש במשרות ציבוריות לתועלת אישית ללא נשיאה בתוצאות, נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי, והאם ניתנת הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים שמתריעים מפני שוחד ושחיתות.

היבטים נוספים שנבחנו הם הגנה על חופש העיתונות בכל מדינה, שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.

ישראל ניצבת במקום ה-34 מתוך 180 מדינות עם ציון 61 מתוך 100. מדובר בירידה לעומת המדד של 2017 שפורסם בשנה שעברה, בו ניצבה ישראל במקום ה-32 עם ציון 62. בשנתיים האחרונות, אם כן, מצטיירת ירידה מתמשכת של ישראל.

את ישראל עקפו מדינות כמו בוטסואנה, שמדורגת במקום ה-34 - אחד לפני ישראל, קטאר (33), צ'ילה (27) ואיחוד האמירויות (23).

בקרב 35 מדינות ה-OECD ישראל מדורגת במקום ה-23 - קצת מעל השליש התחתון. זהו מיקום הזהה לזה שהתקבל ב-2017, אך מהווה ירידה לעומת 2016, אז דורגה ישראל במקום ה-22.