גבי אשכנזי אמור היה להיות שובר השוויון במאבק מול בנימין נתניהו, למרות סימני השאלה סביב פרשת הרפז ותקופת כהונתו כיו"ר חברת חיפושי הנפט והגז "שמן". אשכנזי הבהיר בכמה הזדמנויות שכניסתו לפוליטיקה נעשתה מתוך מודעות מלאה לרפש שיוטל בו, ושלמרות זאת הוא אינו חושש. בשביל מחנה "רק לא נתניהו", המודעים לבעייתיות הסכסוך עם אהוד ברק.

ואכן, אשכנזי התגלה כאחד הכוכבים הגדולים של מערכת הבחירות. בלא מעט רגעים הוא נראה כהבטחה האמיתית של כחול לבן, דוקר את בנימין נתניהו בדיוק איפה שכואב, בביטחון. השיא היה בראיון מצוין לרינה מצליח על פרשת הצוללות, שעל פי ההנחה הרווחת הזניק את נתניהו לראיון ספונטני באולפן חדשות 12, בו הודה באישור הצוללות המצריות תוך מידור הרמטכ"ל ושר הביטחון.

קשה לנבא מה היה מצבה של כחול לבן ללא ההופעות הציבוריות של אשכנזי, אך ניתוח מגמת הסקרים מלמד שכוחו הגדול הוא בעצם היותו חלק מהרשימה. בשבועיים שלאחר הקמת כחול לבן ב-21 בפברואר, עוד לפני שמנהיגי הרשימה החלו להתראיין באופן שוטף בתקשורת, נעה המפלגה בין מינימום של 35 מנדטים לשיא של 38 מנדטים, בעיקר בימים שלאחר פרסום כתב החשדות נגד נתניהו ב-28 בפברואר.

אלא שאז החל אובדן מומנטום שממנו כחול לבן לא התאוששה עד היום. זהו קו פרשת המים של המפלגה, ונראה שהוא רשום בעיקר על שמו של אשכנזי. בחמישי במרץ חשף עמית סגל בחדשות 12 את התמלילים מלשכתו של הרמטכ"ל לשעבר, והם לא עשו איתו חסד. אשכנזי הצטייר בהם כאדם כוחני על גבול המושחת, כשהוא מתרברב בקירבה יתירה לנוני מוזס, ביכולתו להתערב בעבודה העיתונאית של איילה חסון, ובכך שיש לו "צדדים אפלים".

האפקט בסקרים היה מיידי. יומיים לאחר הפרסם נפלה כחול לבן ל-33 מנדטים, ובשבוע שלאחר מכן היה ממוצע המנדטים של המפלגה 32 – ארבעה פחות מהממוצע בשבועיים הראשונים להקמת המפלגה. ב-15 במרץ, יום לאחר פרסום הפריצה לטלפון של גנץ, קיבלה כחול לבן 33 מנדטים בפעם האחרונה, ומאז מספר השיא שלה הוא 32 והממוצע 30.5.

ההנחה המתבקשת היא שאנשי שמאל שחנו בכחול לבן מסיבות אסטרטגיות ראו בחשיפה על אשכנזי קו אדום מבחינה אתית, המחייב אותם לשוב הביתה.