ממשלתו החמישית של בנימין נתניהו עלולה להיות ההרסנית מכולן. בעודו עומד כשגבו אל הקיר, ממתין להחלטתו הסופית של היועץ המשפטי לממשלה בעניין העמדתו לדין בעבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים — מקדם נתניהו במסגרת המו"מ הקואליציוני בין הליכוד לסיעת איחוד הימין, מהלך חקיקתי מרחיק לכת, שאחת מתכליותיו היא הענקת חסינות לעצמו מפני העמדה לדין.

תכליתה של יוזמת החקיקה החדשה חורגת בהרבה מצמצום היכולת לברר את אשמתם של פוליטיקאים החשודים בשחיתות באופן כללי, ולארגן אפיק מילוט מהחוק לנאשם מבלפור באופן ספציפי. לא מדובר רק בשינוי של חוק החסינות תוך החזרתו למצבו לפני 2005, כך שהסרת חסינותו של ח"כ, שהיועץ המשפטי מבקש להעמידו לדין, תחייב החלטה אקטיבית של חברי הכנסת; מדובר בחבלה בקודש הקודשים של שלטון החוק — חוק יסוד: השפיטה. בהתאם לשינוי המתוכנן, לא תהיה לבג"ץ סמכות לדון בחוקיות ההחלטות המתקבלות בכנסת, הן בתחום החקיקה והן בתחומים אחרים שבהם הכנסת מקבלת החלטות — כגון הסרת חסינותו של ח"כ. לא תהיה לבג״ץ סמכות לדון בחוקיות החלטות המתקבלות על ידי שרים, ועדות שרים והממשלה. כמו כן, תבוטל האפשרות להגשת "עתירות ציבוריות" במקרים שבהם אין אזרח קונקרטי הנפגע מההחלטה השלטונית, אלא היא פוגעת בציבור כולו.

חקיקתו של חוק כזה תעקר למעשה את בג"ץ מיכולתו לשמור על עקרונות היסוד של שלטון החוק, על זכויות אדם בסיסיות. לדוגמה: אם הכנסת תחליט לחוקק, ברוב של 61 ח"כים, חוק שלפיו הבחירות יתקיימו כל שמונה שנים — לא יהיה שום גורם שיוכל לעצור את הרוב השולט מלממש את מאווייו לשלטון אבסולוטי, נעדר סממנים דמוקרטיים. כל שר יוכל ליטול לידיו כל החלטה של פקיד במשרדו ול"חסנה" מפני כל ביקורת שיפוטית. התוצאה תהיה החלטות פוגעניות, דורסניות, אפילו בלתי חוקיות, שנגדן בג"ץ, עם ידיו הקשורות, לא יוכל להושיע.

בישראל, שבה אין חוקה והקואליציה יכולה לשנות חוקי יסוד בחקיקת־בזק, זקוקה לבג"ץ כדי לשמור על איזונים ובלמים מינימליים ולמנוע מהשלטון להפוך לכל יכול. עיקורו, בהתאם ליוזמת נתניהו־סמוטריץ, יסמן את סופה של הדמוקרטיה. חובתן של האופוזיציה והקואליציה כאחד — לפעול לסיכולה של יוזמת חקיקה זו.