בית המשפט הישראלי דחה באחרונה את העתירה של נציג Human Rights Watch, עומר שאקר שלא לבטל את צו שהייתו בישראל.

מועצת הביטחון של האו"ם, קיימה דיון בנושא כאשר נציג האיחוד האירופי כריסטוף יוסגן הביע דאגה מכך "שבנוף הפוליטי הנוכחי מתערערים אלה המבקשים לגשר על הפער בין ישראלים לפלסטינים". הוא הוסיף: "האיחוד האירופי מזכיר את חשיבותה הבלתי מעורערת של העבודה של ארגוני החברה האזרחית, ובמיוחד של ארגוני זכויות אדם, הן בישראל והן בשטחים הפלסטיניים הכבושים".

נציג האיחוד האירופי שקרא לישראל להתיר לשאקר ולארגון Human Rights Watch להמשיך בפעילותם למען זכויות אדם ללא הפרעה, אמר כי "האיחוד האירופי ימשיך להעניק תמיכה כספית לפרויקטים המוצעים על ידי ארגונים לא ממשלתיים ישראליים ופלסטיניים כאחד, תוך התייחסות לנושאים הקשורים לזכויות אדם, שוויון ובניית שלום".

צו השהייה של שאקר בישראל בוטל כידוע בחודש מאי בשל מה שהוגדר "פעילותו נגד ישראל". ובגלל הטענה כי שאקר "מרבה לצייץ מחדש ולשתף תכנים בנושא ה-BDS נגד ישראל". על אף, שבחומר הראיות שנאסף אין עדויות לתמיכה פעילה של שאקר בתנועת החרם מאז שהחל את תפקידו ב-HRW  .

נציג Human Rights Watch,  עומר שאקר, דוקטור למשפטים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, אמר בעבר כי המהלך נגדו הוא חלק מהתנכלות רחבה יותר של ישראל, לארגון ולפעילי זכויות אדם בכלל. הוא חושף כי במהלך העשור האחרון, הרשויות בישראל מנעו גם את כניסתם של פרופסור נועם חומסי ממכון MIT   , דווחי האו"ם המיוחדים ריצ'רד פאלק ומייקל לינק, כלת פרס נובל לשלום מרייד מגווייר, פרקליטי זכויות האדם מארה"ב וינסנט וורן וקתרין פרנק, משלחת של חברי הפרלמנט האירופי, ומנהיגים של 20 ארגוני סנגור, כולם בשל פעילותם הציבורית בנוגע להפרת זכויות האדם שמבצעת ישראל. מגיני זכויות אדם ישראלים ופלסטינים לא היו פטורים מיחס זה. גורמים ישראלים רשמיים הכפישו פעילים, הפריעו לעבודתם ולעיתים אף העמידו אותם לדין פלילי.

אין חדש ביחס להחלטה הישראלית החדשה אלא מבחינת שבית משפט ישראלי נותן גושפנקה למאמצים לגרש פעיל זכויות אדם כיוון שקרא לעסקים למלא את חובותיהם בתחום זכויות האדם באמצעות ניתוק קשריהם עם התנחלויות.

בתוך כך נחשף כי בתי המשפט הישראליים מצאו לעיתים קרובות צידוקים להפרה שיטתית של זכויות האדם ולאפליה המושרשת המאפיינת את הכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברצועת עזה.