האירוע שנערך ביום ראשון במנהרה מתחת לרחוב הראשי של סילוואן היה נחשב עד לפני שנים אחדות לבלתי אפשרי. שני דיפלומטיים בכירים ביותר בממשל האמריקאי, שליח הבית הלבן למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, והשגריר האמריקאי, דייויד פרידמן, השתתפו לצד חברי כנסת, אשת ראש הממשלה של ישראל, שרה נתניהו ובכירים ישראלים בטקס חנוכת מה שנקרא "דרך עולי הרגל" — מנהרה, הנחפרת על ידי עמותת הימין התנחלותית אלע"ד בסיוע נלהב מממשלת הכיבוש.

המנהרה, שלדברי אלע"ד חשפה את הרחוב מימי "בית שני", היא פרויקט מרכזי במאמצי העמותה לייהד את סילוואן וסביבתה על ידי שימוש מזיוף בארכיאולוגיה ותיירות. עם פתיחת המנהרה לקהל הרחב, כנראה בעוד כמה חודשים, היא צפויה להיהפך לאטרקציה תיירותית מרכזית.

השתתפות הדיפלומטים האמריקאים באירוע של עמותת ימין במזרח עיר הקודש היא הכרה דה־פקטו בריבונות ישראלית באגן ההיסטורי של עיר הקודש. למי שהיו עוד ספקות טען פרידמן בראיון ב"ג'רוזלם פוסט", כי "עיר דוד היא מרכיב חיוני במורשת של ישראל. החזרת עיר דוד דומה לכך שאמריקה תחזיר את פסל החירות".

ההכרה הזאת לא רק מציבה את הממשל האמריקאי בקצה הימני קיצוני של המפה הפוליטית הישראלית — ולכן שומטת בהכרח את הקרקע מתחת לטענה, שהתיווך האמריקאי הוגן ואינו מוטה לצד מסוים — אלא גם מתעלמת לחלוטין מהמציאות בסילוואן, במזרח עיר הקודש ובאזור כולו. המנהרה, הנחפרת בשיטות מדעיות שנויות במחלוקת, רותמת את הארכיאולוגיה לשירות הפוליטיקה, תוך כדי התעלמות מהעבר הקדום של עיר הקודש.

אבל הבעייתיות העיקרית שלה היא, שהחפירה מתחת לרחוב נועדה להתעלם מהנעשה בגובה הרחוב. בסילוואן לבדה חיים 20 אלף פלסטינים, בלא אזרחות ובלא זכויות, אשר חשים, בצדק, כי הפרויקט הארכיאולוגי נועד לדחוק את רגליהם מהשכונה שלהם. מסביב לסילוואן חיים עוד 300 אלף פלסטינים תושבי מזרח העיר, גם הם בלא זכויות.

כל מי שמכיר ולו היכרות שטחית את העם הפלסטיני יודע, שאין שום סיכוי להגיע להסדר כלשהו שיסיים את הכיבוש בשעה שישראל ממשיכה לשלוט בעיר הקודש המזרחית ובמסגד אל אקצא. כך, בהבל פה ובאירוע אחד נוטף דבש וחיוכים, דן ממשל דונלד טראמפ את הישראלים לחיים של סכסוך מתמיד, או של ממשלת אפרטהייד, שבה שני סוגי תושבים, בעלי זכויות וחסרי זכויות.