בשבוע שעבר, התקיים שיח חשאי בישראל במסגרת המפגש של היועצים לביטחון לאומי: ג'ון בולטון האמריקאי, ניקולאי פטרושב הרוסי ומאיר בן שבת הישראלי. לפי מה שהודיעו בישראל הנושא המרכזי של המפגש היה שיתוף הפעולה ביצוב המצב בסוריה.

אין ספק שמבחינת ישראל זה היה מפגש חשוב, אפילו היסטורי, שיכול היה להבליט את מעמדה במערב אסיה (מזה"ת), את היחס שהיא זוכה לו מצד שתיים משלוש המעצמות העולמיות, ואת יכולתה לנהל מדיניות חוץ וביטחון בשיתוף פעולה הדוק עם רוסיה וארה"ב.

ישראל ניסתה בימים שקדמו למפגש לציירו כאילו תכליתו לדון ב"איום האיראני, לא רק על ישראל דרך סוריה אלא בכלל על מערב אסיה (מזה"ת)". רוסיה לעומת זאת ראתה במפגש הזדמנות לדיון על "המאבק בטרור בסוריה".

וכך חשף המפגש את הבדלי הדעות ואת ניגודי האינטרסים בין רוסיה לישראל. ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, שהשתתף בישיבת הפתיחה של הדיונים, דיבר על איראן כעל איום בינלאומי. הוא התגאה במאות התקיפות שביצע חיל האוויר הישראלי בסוריה.

אבל, נראה שדבריו לא מצאו חן באוזני פטרושב, שאמר בדיוק את ההפך והדגיש כי "הניסיון להציג את איראן כאיום על הביטחון הבינלאומי אינו מקובל עלינו". פטרושב נתן גב לאיראן ואמר במפורש כי "התקפות של ישראל בסוריה לא מקובלות עלינו".

בהמשך הדגיש את שיתוף הפעולה הטוב בין רוסיה ואיראן בסוריה. בכך אכזב את ישראל בנסיון להראות את רוסיה ואיראן כיריבות בסוריה. "אתם יודעים שאיראן ורוסיה פועלות יחד נגד הטרור", אמר פטרושב והוסיף כי "יש לנו יכולת השפעה זו על זו ואפשרות להקשיב זו לזו. אנחנו מבינים את החששות של ישראל ורוצים שהאיומים הקיימים יפחתו, כך שביטחון ישראל יובטח". הוא הוציא מחוץ לחוק, כל מאמץ להפריד בין רוסיה ואיראן ולהמעיט מתפקידה של טהראן בייצוב המצב בסוריה. בכך הפך את פסגת השלושה מהישג מדיני לכישלון בשביל ישראל בכלל ובשביל בנימין נתניהו בפרט.

 זה חשוב עוד יותר בצל בחירות 2019 מועד ב' (שנתניהו ומקורבים שלו כל כך משתדלים לבטלו) שבהן נתניהו רואה את אביגדור ליברמן כיריב החזק ביותר שלו ומי שיוכל לגרום לו להפסיד פעם נוספת. לכן, אחרי שמינה את עו"ד אריאל בולשטיין כיועץ מיוחד לענייני המהגרים הרוסים בישראל, ניסה לשחק בקלף הרוסי פעם נוספת, הפעם עם עריכת הפסגה שהפכה לכישלון הרוסי שלו.