תחת הכסות של טענת ה"משילות" הובילו שרים בממשלות נתניהו מתקפה חריפה על עצמאות הפקידות הממשלתית, כאילו פקידים מקצועיים אשר ממלאים את תפקידם כהלכה מהווים סכנה לדמוקרטיה ולכוחם של נבחרי הציבור. פרי הבאושים של הקמפיין המסוכן הזה גלום בטיוטת דו"ח חמור של מבקר ישראל, בנוגע לחריגה בגירעון תקציב ממשלת ישראל. הגירעון הגיע כבר ל–3.9%, אחוז שלם מעל ליעד, וזאת בשנה כלכלית טובה שאינה מצדיקה חריגה מהגירעון בשום צורה.

מבקר ישראל משגר את חציו אל הפקידים הבכירים ביותר במשרד האוצר: החשב הכללי, ראש רשות המסים, כנראה גם מנכ"ל המשרד, ובכירים באגף התקציבים. כולם נושאים באחריות לפריצת הגירעון, וגם לחשדות כי נתוני גירעון 2018 "בושלו" בידי הפקידים, במטרה להציג גירעון נמוך לפני הבחירות, כדי לשרת את האינטרס הפוליטי של שר האוצר משה כחלון.

רק שהאחריות הכבדה של הפקידים מתמצית בעיקר בחולשתם מול לחצים פוליטיים מכיוון לשכות השר וראש הממשלה. בחמש השנים האחרונות נוהלה בישראל מדיניות כלכלית בלתי אחראית של הגדלת הוצאות מתמשכת לצד הקטנת גביית מסים מתמשכת. מדיניות שכחלון ונתניהו הובילו בגאון.

הגירעון התקציבי ב–2019 משקף את ההחלטות הכלכליות הפופוליסטיות הגרועות של כחלון ונתניהו, שהפקירו את הכלכלה כדי לקושש עוד כמה בוחרים. כולם ידעו איך זה ייגמר, בראש ובראשונה פקידי האוצר. שם נעוצה אחריותם: הם ראו ושתקו, כי הם ידעו שבעת הזאת מי שמעז להרים ראש מול פוליטיקאי חוטף.

ועדת יוסי קוצ'יק, שדנה בחלוקת הסמכות והאחריות בהנהלת משרד האוצר, הגישה את הדו"ח שלה לפני כחצי שנה ובו הדגישה את החשיבות בשימור כוחם ועצמאותם של אגף התקציבים ואגפים אחרים במשרד האוצר — שומר הסף של תקציב הממשלה שמוכרח להיות מסוגל לעמוד בלחצים פוליטיים. דו"ח הוועדה לא אומץ בידי שר האוצר ומעולם לא יושם. הדבר האחרון ששרים, ובראשם הראשון בין שווים ראש הממשלה, רוצים היום זה פקידות עצמאית וחזקה, במיוחד לא במשרד האוצר. את המחיר משלמת החברה בישראל עם החריגה בתקציבה.