סירוב עיריית פתח תקוה לרשום למוסדות החינוך בעיר 129 ילדים מבקשי מקלט מאריתריאה, כפי שעולה מעתירה שהוגשה ביום שלישי נגד העירייה ומשרד החינוך, הוא נקודה חדשה על מפת הגזענות הישראלית. "ואהבתם את הגר כי גר הייתם במצרים", נכתב על השלטים שהונפו בהפגנה שערכו בני משפחה של מבקשי המקלט.

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ–2000 קובע, כי חוק חינוך חובה חל על כל ילד מעל גיל שלוש הגר בישראל מעל שלושה חודשים, בלא קשר למעמדו בישראל או לאופן רישומו במרשם האוכלוסין. הוראה זו חלה גם על ילדי זרים בגיל חינוך חובה השוהים בישראל, בלא קשר למעמד הפורמלי של הוריהם (בעלי רשיון עבודה, מבקשי מקלט וכו').

על פי העתירה, מאז פתיחת תקופת הרישום בינואר מנעה העירייה מעשרות משפחות של מבקשי מקלט לרשום את ילדיהן לגנים ולכיתות א' בתואנות ביורוקרטיות שונות. בסוף מארס התערב משרד החינוך בעניין ודרש מהעירייה לרשום את התלמידים מיד, "ללא כל הבחנה על רקע המעמד החוקי שלהם בישראל". למרות זאת לא איפשרה העירייה מאז להורים לרשום את ילדיהם.

ההתעמרות במבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן בפתח תקוה איננה חדשה. כבר בספטמבר 2016 עתרו עשרות משפחות מבקשי מקלט בדרישה לרשום את ילדיהן למערכת החינוך בעיר. בזכות העתירה התחייבה העירייה לרשום את הילדים ושיבצה אותם בגנים, אך רוב מוחלט שובצו בגנים נפרדים. חשוב להבהיר, כי היחס לילדי הזרים אינו נתון לבחירת הממשלה, ודאי שלא לבחירת עיריית פתח תקוה. ישראל מחויבת להכיר בזכויות של ילדי זרים מכוח אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שחתמה עליה ואישררה אותה.

בחודש שעבר נשלח לשר החינוך, רפי פרץ, מכתב בעניין ילדי פתח תקוה, והוא טרם השיב עליו. על פרץ להתערב לטובת הילדים, ולא רק בשל הציווי לאהוב את הגר. באמנה שישראל חתומה עליה כתוב במפורש, כי ילדים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט זכאים לזכויות המוקנות לכלל הילדים, ובהן הזכות לחינוך. חתימת ישראל מחייבת את משרד החינוך ואת העומד בראשה להכיר בזכויות של ילדים אלה לחינוך על פי חוק לימוד חובה.