החלטת שר החינוך של ישראל, רפי פרץ, שלא להאריך את כהונת פרופ' יוסי שיין בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) מוכיחה, כי קידום אוניברסיטת אריאל חשוב לשר הזמני הרבה יותר מאשר הדאגה למערכת ההשכלה הגבוהה. הרחקת פרופ' שיין מהוועדה החשובה ביותר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) נועדה לסלק עוד מכשול לפני בית הספר לרפואה באוניברסיטה שבשטחים הכבושים, בהתנהלות המוכרת עד זרא מתחומים אחרים: מינוי אנשי שלומנו, החלשת שומרי הסף וכיפוף נהלים והוראות, שהתגבשו בעשרות שנות ניסיון, לצרכים פוליטיים מזדמנים.

שיין, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, היה בין חברי הוות"ת שניסו להתנגד לדהירה חסרת המעצורים שהוביל שר החינוך הקודם, נפתלי בנט, לאישור הפקולטה לרפואה באריאל. זו כללה לחץ חסר תקדים על העבודה המקצועית של ות"ת, האחראית לתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה ואמורה לפעול כמנגנון הגנה מפני התערבות הפוליטיקאים.

בנט הספיק לחגוג כמה פעמים את אישור הפקולטה — עד שנחשף כי אחת מחברות הוועדה הצביעה בעד אריאל, בעוד המוסד דן בקידומה האקדמי. בהצבעה חוזרת, נקייה מניגוד עניינים, ביטלו פרופ' שיין ועוד שניים מחבריו את האישור שניתן לאריאל לפתוח פקולטה לרפואה. בתגובה העביר בנט את ההצבעה למל"ג הגדה המערבית (מל"ג יו"ש), שאמנם התפרקה כעבור כמה ימים, אך הספיקה לאשר את פתיחת הפקולטה.

בעקבות עתירה לבג"ץ, שהגישו אנשי אקדמיה לפני כמה חודשים נגד תהליך האישור העקום, קבעו השופטים, כי ות"ת היא שתכריע בשאלת התקצוב של הפקולטה לרפואה באריאל. זו היתה בשורה רעה לתומכי אריאל הואיל ויחסי הכוחות בתוך הוועדה לא השתנו. הפתרון: באופן חסר תקדים, לא להאריך את כהונת פרופ' שיין בוועדה לכהונה נוספת בת שלוש שנים, כמקובל.

"פרופ' שיין ייצג דעות עצמאיות", כתבו ראשי אוניברסיטת תל אביב לפרץ, "לא אחת עמדתו לא עלתה בקנה אחד עם עמדותיו של השר שקדם לך בתפקיד. חששנו הוא, שמא בשל כך לא הוארכה כהונתו". במחאה על החלטת פרץ התפטר מהוועדה חבר אחר בה, פרופ' ישעיהו טלמון מהטכניון.

"הנקמה" של השר פרץ במי שפעל בהתאם לשיקול דעתו המקצועי היא סימן מעורר דאגה. המסר שיצא מלשכת שר החינוך ברור וחד: גם בחינוך ובאקדמיה הנאמנות לפרויקט הכיבוש והסיפוח נהפכה לקריטריון המכריע.