בנימין נתניהו התעקש לאשר במהירות לפני הבחירות הצעת חוק ממשלתית, שתאפשר לנציגי המפלגות בקלפי המשמשים כמשקיפים לשאת מצלמות ולצלם את הנעשה בקלפיות. נתניהו וחבריו לקואליציה המשיכו לקדם את החוק למרות התנגדותם של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. "חקיקה של ההסדר המוצע כשבוע לפני הבחירות תשבש את סדרי הבחירות ואף עלולה בסבירות גבוהה להביא ל'תוהו ובוהו' ו'אנדרלמוסיה'", כתב מנדלבליט בחוות דעתו.

מדובר בשלב חדש במלחמת הרשויות שעליה מנצח נתניהו בשנים האחרונות. המלחמה שניהל התרכזה בשתי חזיתות: הרשות השופטת, לרבות "שומרי הסף", והתקשורת החופשית. עתה נראה שנפתחה חזית גם נגד הרשות המחוקקת. נתניהו חותר תחת התנאים ההכרחיים של בחירות דמוקרטיות: היותן כלליות ושוויוניות ("הערבים נוהרים לקלפיות"), היותן מחזוריות (הוא אימץ לו כמנהג להקדים את הבחירות ולפזר את הכנסת בהתאם לצרכיו) ועתה הוא מאיים לפגוע גם בחשאיותן ובחופשיותן.

נתניהו מסית נגד האזרחים הערבים ומעליל עליהם בפומבי, "נמשיך בחקיקה להצבת מצלמות בקלפיות, לא ניתן לגנוב את הבחירות". הוא מפיץ פייק ניוז, כאילו אם היו נמנעים זיופים בבחירות באפריל, בל"ד לא היתה עוברת את אחוז החסימה וגוש הימין היה זוכה ב–61 מנדטים. אולם, בדיקת הטענה של הליכוד ונתניהו מעלה כי מדובר בספקולציות לא מבוססות.

בהחלט יש מקום לפקח על טוהר הבחירות. ואמנם, מלצר נדרש לנושא והציע הצעה מידתית. הוא התיר לצלם את ספירת הקולות בקלפיות, אך לא על ידי המפלגות אלא על ידי מפקחים מטעם הוועדה; והוא התיר תיעוד אי־סדרים או חשד לזיופים, אבל רק לאחר קבלת אישור מוועדת הבחירות המרכזית. הצעתו תאפשר פיקוח על טוהר הבחירות בלי לפגוע בחשאיותן.

נתניהו וקואליציית הימין הלאומני שבראשה הוא עומד מערערים על לגיטימיות ההצבעה הערבית. הם מעוניינים לחמש את נציגיהם בקלפיות במצלמות כדי להרתיע את הבוחרים הערבים, ולהקים למעשה גופי אכיפה מפלגתיים. אין להם עניין בטוהר הבחירות, אלא רק ב"טוהר הלאום" של המצביעים.