בשבועות האחרונים נחשפו כוונותיו ודרכי פעולתו של ראש הממשלה של ישראל, בנימין נתניהו. התברר שוב, שנתניהו חותר להסרת כל הבלמים והאיזונים המכבידים, לשיטתו, על המשך שלטונו — ולסיפוחן לישראל של ההתנחלויות, אפילו המבודדות והקיצוניות ביותר, תחת המשטר החדש שהמציא, "ריבונות יהודית".

השיחה המוקלטת שפורסמה בחדשות רשת 13 של ישראל, ובה דרש נתניהו משר התקשורת הקודם שלו, איוב קרא לפזר או לבטל את מועצת הכבלים והלוויין, שלא פעלה לפי דף המסרים מרחוב בלפור, הציגה דפוס פעולה מוכר של נתניהו: אם החוק או שומרי הסף עומדים בדרכו, שיילכו לעזאזל או יוחלפו בחנפנים וצייתנים. מה שנכשל עם קרא הצליח עם מבקר המדינה החדש של ישראל, מתניהו אנגלמן. ארבעה ימים אחרי שנפגש עם נתניהו, פיזר אנגלמן את ועדת ההיתרים שמנעה מראש הממשלה לקבל מימון מתורמיו להגנתו המשפטית; אחרי מכן אישר המבקר לנתניהו לקחת הלוואה "בתנאי השוק" למטרה הזאת ממיטיבו האמריקאי ספנסר פרטרידג'; ואת הדו"ח החריף שחיבר קודמו על מעורבות נתניהו בשוק התקשורת, שעלול לפגוע בקמפיין הליכוד, אנגלמן מחביא במגירה.

המבקר אנגלמן, כמו נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, מייצגים את הפקידות החדשה שנתניהו מטפח: במקום שומרי סף — שמשים ומשרתים שתפקידם לרצות את החצר המלכותית ברחביה ובקיסריה. התנהלותם מצטיירת כקדימון למינויים העתידיים של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, והפיכתם מאוכפי החוק לסמרטוטי רצפה, אם נתניהו ייבחר מחדש. ההסתה האחרונה של נתניהו נגד חדשות קשת 12, בתגובה לחשיפת התנהלותו הפלילית, מלמדת שהוא רוצה להפוך את התקשורת כולה ל"ישראל היום" ואת העיתונאים מכלבי השמירה של הדמוקרטיה לפודלים של האוטוקרטיה.

במוקד הבחירות שהתקיימו ב–17 בספטמבר עומד הנתיב שנתניהו סולל לישראל: שלטון יחיד בלתי מרוסן, שפועל לכינון משטר אפרטהייד מוצהר המבוסס על "עליונות יהודית" בגדה המערבית, ולהחרבת ריבונות החוק בתוך הקו הירוק. סיום שלטונו חיוני לקיומה של הדמוקרטיה, שתשאיר גם פתח להסדר עם הפלסטינים.