בתי הספר בישראל מתמודדים עם בעיה אקוטית של מחסור במורים, בעיקר במתמטיקה, מדעים ואנגלית. המשבר מחייב את מוסדות החינוך לנסות לגייס עובדי הוראה בעלי הכשרה חלקית, במקרה הטוב.

ואולם אל מול המחסור הזה מתבלט מקצוע, הנהנה מפריחה חסרת תקדים של מורים חדשים: לימודי היהדות. אנומליה זו משקפת סדר עדיפויות שגוי של שרי החינוך האחרונים, ועליה לשמש כקריאת השכמה לשר שימונה: פיתוח לימודי היהדות, בוודאי בחינוך הממלכתי, אינו אמור לבוא על חשבון מקצועות המדעים. בניגוד לתקווה שהביע רפי פרץ, החזון ולפיו "בתי ספר לנבואה" יחליפו את מוסדות החינוך הוא הרסני לישראל.

על פי נתוני משרד החינוך, מתוך המורים שהצטרפו השנה למערכת החינוך העל־יסודית, המספר הגדול ביותר, 477, הוכשרו ללמד יהדות , לעומת זאת, רק שבעה סיימו את ההכשרה ללמד פיסיקה, שמונה ללמד כימיה, ו–20 ביולוגיה. על פי נתונים שאסף ארגון המורים, במערכת החינוך נותרו רק כאלף מורים לכימיה, 1,250 מורים לפיסיקה וכ–2,000 מורים לביולוגיה ולמדעי המחשב. המשמעות היא דלדול מתמשך בחינוך המדעי בישראל. באנגלית ובמתמטיקה הוכשרו אמנם כ–470 ו–360 מורים חדשים, בהתאמה, אך אין זה מספק את הביקוש.

בדיקה חלקית שערך משרד החינוך בשבועות האחרונים מצאה, שבשנת הלימודים הנוכחית חסרים כ–1,700 מורים. המחסור באזור תל אביב, גוש דן והמרכז הוא של כ–1,200 עובדי הוראה, שמשמעותו העדר מענה ל–10,000 שעות לימוד בשנה.

אף על פי שהמחסור במורים במקצועות המדעים מוכר וידוע בבתי הספר זה כמה שנים, במשרד החינוך מכחישים שקיימת בעיה. ואולם בחסות טשטוש מכוון זה של המציאות מתברר, כי לימודי היהדות משגשגים דווקא. נראה כי המטרה בהתעלמות מהמשבר בהוראה איננה רק מניעת ביקורת, אלא גם ביטוי לאג'נדה הלא מוסתרת של שרי חינוך מהימין, ולפיה המערכת שהופקדה בידיהם זקוקה לחיזוק מתמיד של הממד היהודי. נתוני המורים החדשים מעידים על סדר העדיפויות האמיתי של משרד החינוך: פיתוח לימודי היהדות ולא המדעים.