הסלידה המובנת מבנימין נתניהו, והתסכול המתמשך משנות שלטונו הרות האסון מובילים כמה מתומכי השמאל־מרכז להחלטות תמוהות. אלה שהתייאשו מכינון חלופה ערכית או מוסרית כלשהי לשלטון השחיתות, ההסתה והגזענות של נתניהו מצאו להם בסיבוב האחרון גיבור חדש ומלהיב: אביגדור ליברמן.

ליברמן בגלגולו הנוכחי הצליח להמציא את עצמו כלוחם ללא חת בעד חילוניות, כפה על נתניהו בחירות נוספות, ומעל לכל: הוא מוציא את נתניהו מכליו בשיטתיות בהתבטאויותיו הפוגעות במרכז העצבים שלו.בניגוד לשקרים של נתניהו, על כך ש"ליברמן הוא חלק מהשמאל", ליברמן נמצא עמוק בימין הלאומני.

ליברמן, שהחל את דרכו כיד ימינו של נתניהו, הוא אחד מנבחרי הציבור המושחתים שידעה הפוליטיקה הישראלית. הוא ניצל בעור שיניו כשזוכה ממשפט שהתנהל נגדו בפרשת השגריר בבלארוס וחמק מכתב אישום בפרשת שחיתות אחרת, שעניינה העברות כספים לחשבונות הבנק של בתו ושל הנהג שלו. המפלגה שהקים, ישראל ביתנו, שקעה בחקירות ובמשפטים, ורבים מבכיריה הואשמו והורשעו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

על נטיית ליברמן לשחיתות עולה רק גזענותו. אם יש משהו עקבי בקריירה שלו, זה שנאתו לערבים וההסתה נגדם. הוא שהחדיר לשיח הישראלי רעיונות אנטי דמוקרטיים כמו מבחני נאמנות כתנאי לאזרחות, חילופי שטחים בכפייה, שינתקו מישראל את הפלסטינים הגרים בה, והוא גם תומך נלהב בעונש מוות למפגעים. ליברמן מקפיד שלא להחליף מילה עם יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, ובכנסת הקודמת החליף מקום עם חברת כנסת מסיעתו רק כדי לא לשבת לידו.

למי שמתעקשים לראות בליברמן מגן של החילוניות יש להזכיר, שבבחירות המקומיות לראשות עיריית עיר הקודש רקח עם שותפו הפוליטי הוותיק אריה דרעי דיל לבחירת המועמד משה ליאון, שגבר על המועמד החילוני עופר ברקוביץ'.

זה הקְלַסְתֵּרוֹן של "לשון המאזניים". לליברמן לא מניעה אידיאולוגיה כלשהי, זולת אולי שנאת הערבים, והמלחמה בינו לבין נתניהו איננה אלא מלחמת כנופיות של יריבים מרים, הנמצאים לעת עתה בסכסוך קשה. בניגוד לשקרים של נתניהו, על כך ש"ליברמן הוא חלק מהשמאל", ליברמן נמצא עמוק בימין הלאומני.