סוף סוף התקיימו בישראל הבחירות לכנסת ה–22, חמישה חודשים אחרי הבחירות הקודמות, שנערכו אף הן לפני תום הקדנציה. לא בגלל חוק גיוס בני הישיבות ישראל נקלעה למבוי סתום פוליטי. הסיבה האמיתית שבגללה המערכת הפוליטית מקרטעת — מתפזרת מוקדם ונגררת לבחירות ומיד מתפזרת ושוב נגררת לבחירות — היא מצבו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בשנתיים האחרונות הציבור הישראלי חי כשברקע מטרטרים באופן קבוע רעשי חקירות נתניהו, רעש כתבי האישום, רעש רשימת עדי המדינה ועדויותיהם, ובמקביל רעש ניסיונותיו הנואלים של נתניהו ושותפיו למלטו מאימת הדין.

בנימין נתניהו התעקש להמשיך בתפקידו במהלך החקירות, ולהחזיק בכיסא גם לאחר החלטת היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, להגיש נגדו שלושה כתבי אישום על עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע. לא זו בלבד שלא פרש, נתניהו פתח במתקפה משולחת רסן על רשויות אכיפת החוק. בזמן החקירות, העלה את המשטרה והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך על המוקד; וכשהמשטרה המליצה להעמידו לדין כיוון את חציו נגד פרקליטות המדינה ומערכת בתי המשפט, ובראשם מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן.

מה לא הטיח בהם? שקשרו קשר נגדו, שהם שונאים אותו, שהם שמאלנים, שתפרו לו תיקים, הכל במטרה ליצור דה־לגיטימציה ציבורית שלהם. "תפסיקו לפחד, הגיע הזמן שהם יפחדו", כך אמר למקורביו מיד אחרי הבחירות האחרונות, והתכוון למי שהחליטו להגיש נגדו כתבי אישום.

ההשפעה ההרסנית שהיתה לתיקיו המשפטיים של נתניהו על התנהגותו של ראש הממשלה; ההשפעה המשחיתה של מאבקו המשפטי על חבריו למפלגה ועל שותפיו למחנה הימין; הנזק המצטבר לישראל ולאמון הציבור במערכות הממשלה, בערכים של יושר והגינות בסיסית, והעובדה שישראל נגררת פעמיים באותה שנה לבחירות כלליות, על חשבון הציבור – כל אלה מעידים על כך שניהול הממשלה הוכפף למאבק המשפטי של נתניהו.

נתניהו מועל בתפקידו כראש הממשלה. קדנציה נוספת שלו עלולה להותיר עיי חורבות ממוסדות דמוקרטיים שנבנו בעמל רב ובזהירות במשך שנים. את הנזק שיותיר אחריו נתניהו יהיה קשה לתקן. הציבור צריך לשים סוף לסגה הזאת.