סוף סוף החזיר בנימין נתניהו את המנדט שניתן לו להרכיב ממשלה לידי ראובן ריבלין. זו הפעם השנייה שנתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה. כך היה גם לאחר הבחירות באפריל השנה, שלאחריהן הוביל את הישראלים לסיבוב בחירות נוסף במקום להחזיר את המנדט לנשיא כמקובל.

יהיה מי שישאל מדוע שיבקש נתניהו עוד 14 יום? הרי מעבר לבלוק של 55 מנדטים הכולל את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה, אין לו מהיכן להביא עוד קולות. התשובה לשאלה זו טמונה באותה מגירה שבה נמצאת התשובה לשאלה מדוע חיכה נתניהו כמעט-כמעט עד תום 28 הימים שנקצבו לו, אף שהיה ידוע זה יותר משבועיים וחצי שאין לו כל סיכוי להרכיב ממשלה, ועל אף שהוא עצמו אמר בעת שקיבל את המנדט מהנשיא שאין בכוונתו להחזיקו יותר מימים אחדים.

נתניהו ככל הנראה קיווה שיקרה משהו בינתיים. או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, כמאמר הבדיחה הידועה, אבל שום דבר לא קרה. האם זהו, תם עידן ביבי? האם נותרו עוד קסמים בשרביטו של הקוסם הגדול?

סיכוייו של גנץ להקים ממשלה קלושים. לגנץ יש רק 44 מנדטים. ממשלת אחדות לא יוכל להקים גם משום שנתניהו לא יסכים לוותר על הבלוק של 55 המנדטים שביצר, וגם משום ששותפיו התחייבו שלא יישבו עם נתניהו.

הוא לא היה יוכל להקים ממשלת מיעוט תוך הסתמכות על 13 כאשר הקואליציה האמיתית שלו היא רק 44. הישראלים נמצאים באותו מבוי סתום שבו היו מאז הבחירות הראשונות באפריל.

סיבוב שלישי לא יועיל לנתניהו. רב הסיכוי שיקבל פחות מנדטים. וממש בשעה שבה בני גנץ יקבל את המנדט, יתחיל היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט במרתון דיונים לצורך סיכום השימוע שנערך לנתניהו וקבלת ההכרעה בנוגע להגשה אפשרית של כתבי אישום. שני התהליכים המקבילים הללו אמורים להדיר שינה מעיניו של נתניהו. ככל שהימים יחלפו, הסיכומים יסוכמו וגנץ יעבוד, עלול ללכת ולהיחלש תוקף החתימות שאסף נתניהו במהלך ריקוד החתימות.