אחרי כמה שעות של הלם מטעם המשטרה, אנשי הקמפיין של נתניהו התחילו להשיב אש: סיפור של הטרדת עד מדינה בתיק 4000 הפך לסיפור של חדירה לטלפונים הניידים של אנשי נתניהו ומתקפה חסרת תקדים על המשטרה והפרקליטות שאליה נרתם גם שר המשפטים, אמיר אוחנה.

"עושים מהלימונים לימונדה", החליטו. והתחילו לבצע. התלונות במח"ש, האווירה בטוויטר, העקיצות של אנשי המעגל הרחב יותר של אנשי הקמפיין, שמסרו עדות ובסיומה חזרו לרשתות החברתיות, אותתו שצוות הקמפיין של הליכוד באווירת בחירות.

אבל לא רק האירוע הזה הוכיח עד כמה הקמפיינים הם שמכתיבים את סדר היום. גנץ ולפיד החליטו להצטרף לשיחות המשא ומתן עם הליכוד. לא השיקול של פתרון המשבר הפוליטי הניע אותם, והם לא תלו תקוות ביריב לוין ובזאב אלקין. הפרשנות לצעד - שהם מגויסים לאחדות - היא הסיבה. הגעתם אמורה הייתה להשרות אווירה של נפש חפצה, אך בפועל הוכיחה עד כמה הישראלים קרובים לבחירות. אף אחד לא רוצה לצאת אשם.

דקות אחרי שפורסמו הידיעות על הגעת גנץ ולפיד קיבל לוין שיחת טלפון. על הקו היה נתניהו, שביקש לברר מה מתחולל ומדוע הגיעו ראשי כחול לבן. ממש דקה אחרי, כאשר החבורה ספונה בחדר המשא ומתן, כבר יצאו לתקשורת בהמלצת לוין הודעות תוקפניות שמאשימות את כחול לבן בתרגיל יחסי ציבור. גנץ ולפיד קראו את ההודעות בזמן שהם יושבים בחדר מול לוין שניסח את ההודעה, החליפו מבטים וחיוכים אבל החליטו לא להגיב. 

כמה שעות אחרי התרגיל הזה, השיב נתניהו בתרגיל משלו. גנץ נפגש עם עודה וטיבי מהרשימה המשותפת ובליכוד מיד ערכו והפיצו קולאז' מפואר: גנץ עם ערבים לצד ראש הממשלה ושר הביטחון עם חיילים. ואם זה לא קמפיין, אז מה כן?

בגוש הימין מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ומוטרדים מאוד. בימים האחרונים חוזרים ונשמעים התדרוכים משם שמערכת בחירות שלישית עלולה להוביל את הגוש לפגיעה קשה בהרבה מזו שספג. ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר שככל שהאפשרות לבחירות תתקרב - הגוש יצטרך להתפשר. גפני לא היחיד. הוא וגם האחרים מבינים שממשלת אחדות כנראה כבר לא תהיה כאן, וצריך להתחיל לעסוק בתרחישים האחרים.