ראש הממשלה העיראקי עאדל עבד אל־מהדי הודיע על התפטרותו עקב יותר מחודש מחאות ומהומות במדינה. זה בא אחרי גל ההפגנות האלימות שהותירו לפחות 411 הרוגים.

באותן המהומות בעיראק, ורק יומיים לפני הודעתו של עאדל עבד אלמהדי, הותקפו גם הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף ונציגות איראן בבגדד. המפגינים הציתו את הבנין מה שהוביל למחאתה החריפה של איראן בפני השגריר העיראקי.

על המניעים שמאחורי ההפגנות בעיראק יש סיבות שונות חלקן לגיטימיות אבל גם יש התערבות של גורמים זרים שמבקשים לשמור על האינטרסים שלהם. מצד אחד יש בעיות כלכליות שגם הממשלה של עבד אל־מהדי הכירה בהן והודיעה שיש תוכניות לטיפול בהן. אבל גם בעיראק היו גורמים שרכבו על הגל ורצו לקדם את האנטרסים שלהם. אחת מהגורמים והראשון שבהם היא ארה"ב.

מבחינת ארה"ב וגם ישראל, איראן היא האויבת הראשית שצריך להגביל את תחום השפעתה ככל האפשר. משום כי התחזקות איראן היא סכנה למדיניות של ארה"ב באזור, מה שהתבטא בדבריו של שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו.

פומפאו התראיין עם האתר הישראלי ''ג'י אן אס'' (JNS) ונשאל האם הסנקציות נגד איראן חזקות מספיק עד שיגרמו לשינוי בהתנהגות טהראן. פומפאו הודה ברמיזה לכישלון הסנקציות והשיב כי "יש לנו אופציות רבות בנוגע לאיראן והסנקציות הן רק אחת מהן".

הוא הוסיף כן יש ניסיון אדיר בארה"ב לשכנע את מדינות אירופה כדי לתמוך בעמדות של ארה"ב כנגד איראן אבל לא הבהיר באיזו מידה הניסיונות הצליחו. האירופים לא עשו הרבה כדי לתמוך באיראן ואפילו לא עשו מה שהוטל עליהם בהסכם הגרעין, עם זאת הם גם לא השלימו עם העמדות של ארה"ב במאה אחוז וזה מטריד את האמריקנים.

ארה"ב שרואה את עצמה כיחידה שלוחצת על איראן באמצעות הסנקציות התחילה באחרונה ללבות את ההסתה נגד איראן במדינות שיש להן יחסים חמים עמה כדי להעביר את הלחץ גם על איראן. זה בא לצד ההפגנות האחרונות בתוך איראן עצמה, שקיבלו לא מעט עידוד מארה"ב. אפשר לנחש שההתקפה נגד הנציגויות של איראן בעיראק והסיסמאות האנטי־איראניות בהפגנות של עיראק ולבנון, באות במסגרת האסטרטגיה החדשה של ארה"ב. עם זאת אין סיכוי שהניסיונות האלה יובילו לשום מקום.