נאומו המשתלח בפרקליטות ובמשטרה, בעקבות ההחלטה להגיש נגדו שלושה כתבי אישום, מלמד, כי הנאשם בנימין נתניהו לא מתכוון לפנות את מקומו, אלא להשתמש בכל הכוח שמקנה לו משרתו, כדי להישאר כמה שיותר זמן בתפקידו כראש ממשלה, תוך ניהול קרב נגד מוסדות הממשלה. זה מצב מסוכן, משום שנתניהו כבר הוכיח, שטובתו האישית והישרדותו השלטונית עומדות מבחינתו מעל לטובת האזרחים.

נתניהו לא יפנה את הזירה הפוליטית מיוזמתו. רק עתירות לבג"ץ, או שינוי בעמדות ח"כים מגוש הימין־חרדים יכולים להוביל לפינויו. ואולם, הכתובת הרצויה להדחתו היא מפלגתו-הליכוד.

מי שיקרא את כתבי האישום יבין, כי מי שיעמוד על דוכן הנאשמים הוא נתניהו. לא הימין ולא הליכוד. כתבי האישום אינם קשורים למהלכים מדיניים ופוליטיים, אלא להתנהלות מושחתת לצורך קידום ענייניהם של בעלי הון תמורת הטיית סיקור וקבלת טובות הנאה אישיות. בפעולותיו פגע נתניהו בשורה של אינטרסים ציבוריים, ובין נפגעיו נמנים בעיקר אנשי ימין- נפתלי בנט, משה כחלון, זאב אלקין ויריב לוין. אותם השמיץ ו/או הוליך שולל.

את חקירותיו והגשת כתבי האישום נגדו הובילו בוגרי הציונות הדתית- מפכ״ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן. הטענה של נתניהו ולפיה החקירות וכתבי האישום נגדו נועדו להפיל את שלטון הימין שקרית, וניסיונותיו המופקרים להתל בציבור כאילו ישראל נמצאת תחת הפיכה, כמו גם דרישתו העבריינית ״לחקור את החוקרים״ והציפייה שהציבור ייצא לרחובות כדי להגן על הריבונות- חמורים לא פחות מההאשמות החמורות שבעטיין יישב בקרוב על כס הנאשם בבית המשפט.

אף שהליכוד מתהדר בהיותו מפלגה דמוקרטית עם מוסדות מתפקדים, המפלגה ורוב בכיריה שיעבדו עצמם עד כה לטובת נתניהו והאינטרסים האישיים שלו. כתבי האישום וכל מה שנתניהו עשה בניסיון לחמוק מהדין חייבים לפקוח את עיניהם. התפכחותם חיונית גם להוצאת ישראל מהפלונטר הפוליטי. קיים צורך דחוף בהקמת ממשלה חדשה, לאחר שנה שלמה שבה הכנסת לא מתפקדת והממשלה ממסמסת ודוחה החלטות חיוניות.

ראש ממשלה שנאשם בפלילים, שמעייניו נתונים למצבו המשפטי ולא למצב הציבורי, שמתבצר במשכן הכנסת וממנו משתלח בכל מוסדות הממשלה, הוא סכנה לישראל וגם למפלגתו. הליכוד והימין יודעים שמרגע שהוגשו כתבי האישום נתניהו נהפך לנטל. עליהם לפעול ולא לחכות שבג"ץ יעשה בשבילם את העבודה.