השחיתות בעסקות הרכש של צוללות וכלי שיט מגרמנהי היא בין פרשיות השחיתות החמורות שידעה ישראל מעולם. עיקרה בעבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון שבוצעו בקרב חברי רשת עבריינית שפעלה בצמרת השלטון בישראל ובקרב גורמים עסקיים בשנים 2009–2017, במטרה לשלשל לכיסים פרטיים כספי מדינה מתוך תקציב הביטחון.

כמעט כל החשודים במסגרת תיק 3000 הם מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, או בעלי תפקידים שעבדו עמו. מכלול שלם של אינדיקציות מלמד על מעורבותו של נתניהו עצמו בחלק מהפרשיות, ושאלות מפתח מרכזיות בעניין נותרו ללא מענה, כמו למשל הסיבה להיתר שנתן לגרמנים למכור למצרים צוללות מתקדמות, מאחורי גבה של מערכת הביטחון. למרות זאת, נתניהו לא נחקר בפרשה, תוך שהעומדים בראש מערכת אכיפת החוק, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט ישראל שי ניצן, טרחו להבהיר כי כלל לא מתעורר כל חשד ביחס אליו.

קשה להאמין: למי שמכהן כראש הממשלה זה יותר מעשור, ושימש אף שר הביטחון בחלק מהתקופה, אין מה לומר לנוכח הרקב הנורא שפשט בקודש הקודשים — הרכש הביטחוני האסטרטגי, ליבת הסוד הביטחוני, עניינים של חיים ומוות ממש.

שתיקתו של נתניהו נובעת כמובן מכך שהחשודים הם מקורביו ואנשי סודו. שתיקת עמיתיו למחנה הפוליטי נגזרת משתיקתו שלו. ההחלטה להעמיד לדין בכפוף לשימוע חלק מהמעורבים בפרשה — לגבי אחרים טרם התקבלה כל החלטה — מסמנת התקדמות בתהליך חשיפת האמת במסלול הפלילי, אך אין בכוחו של מסלול זה לחשוף את הרקב במלואו.

פרשת 3000 "סובלת" מכך שהיא מוצמדת ליתר הפרשות שנחקרות בימים אלו והנוגעות לנתניהו, במובן זה שקל לאנשי הימין לטעון כי היא חלק מהרדיפה הפוליטית המתוזמרת נגד הממשלה. ואולם, מדובר בפרשה חמורה, הכורכת בתוכה מיליארדים מכספי המסים שיש חשד כי הוצאו שלא מטעמים ענייניים. היא תלווה את מערכת הביטחון שנים רבות.

נדרשת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתבחן לעומק את הפרשה, כמו גם עיסקאות נוספות במערכת הביטחון, כדי ששחיתות כזאת לא תחזור עוד לעולם.