בג"ץ הקפיא את המינוי של אורלי בן ארי־גינזברג לממלאת מקום פרקליט ישראל, בעקבות עתירה נגד המינוי שהגישה התנועה לאיכות השלטון. כל זאת לאחר ששר המשפטים, אמיר אוחנה, בחר בה לתפקיד בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

מנדלבליט אף הושיט  לשר אוחנה חבל שיאפשר לו לרדת מן העץ, כשהציע שני מועמדים חלופיים לתפקיד. כל זאת לאחר שאוחנה הבהיר ליועץ המשפטי, כי אין הוא מעוניין למנות לתפקיד את שלמה למברגר, המועמד המועדף על מנדלבליט.

אוחנה מוכרח להבין, שהחשדנות שעורר המינוי של בן ארי־גינזברג היא אך טבעית. ישראל נמצאת במצב חסר תקדים: בתוך מערכת בחירות שלישית ולכודה בתוך מבוי פוליטי סתום עקב המצב המשפטי של נתניהו, בעקבות שלושה כתבי אישום שהוגשו נגדו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

בנסיבות אלו, כיצד יכול הציבור לקבל את המינוי של מי שמשמשת בתפקיד זוטר יחסית — המשנה לפרקליטת מחוז מרכז — מינוי שנעשה בניגוד לעמדה של מנדלבליט ותוך כדי זלזול בנציב שירות הממשלה, דניאל הרשקוביץ'? על אחת כמה וכמה כאשר המינוי נעשה על ידי שר בממשלת מעבר, המוכר לציבור גם בשל השתלחויותיו במערכת המשפט, ובשעה שהאווירה הציבורית היא של מלחמת רשויות, שמנצח עליה נתניהו עצמו?

מנדלבליט אמר בדבריו בטקס הפרידה מפרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, על ההתקפות הבלתי פוסקות עליהם רק בשל עיסוקם הענייני בתיקים של נתניהו. לדבריו, ניצן "היה נתון להכפשות חסרות ביסוס, ולאחרונה גם הוצמדה לו אבטחה". מנדלבליט הבהיר, שההסתייגות מהמינוי של בן ארי־גינזברג איננה "עניין אישי, אלא בתפישה מערכתית באשר לדרך בה יש לפעול על מנת להבטיח שממלא המקום יוכל למלא את תפקידו באופן עצמאי, ללא משוא פנים, תוך שמירה על אמון הציבור בטוהר שיקוליו והחלטותיו".

אוחנה הבין שעליו להוריד את מפלס החשדנות הציבורית, ומשך את המינוי המעורר מחלוקת, למנוע את הסאגה המשפטית הכרוכה בכך ויבחר אחד מהמועמדים החדשים שמנדלבליט הציע לו. צעד כזה יהיה צעד בונה אמון, שיחזיר את היציבות למערכת המשפט וליחסים שבין שר המשפטים ליועץ המשפטי לממשלה הישראלית.