בין השנים 2017 ל-2018 חלה עלייה של יותר מ-30% בשיעור הפטור משרות בצבא הישראלי, על רקע נפשי באמצעות פנייה לקב"ן, (קצין בריאות הנפש) כך עולה מנתונים שבידי הצבא הישראלי, שהראו כי ב-2017 קיבלו 3500 חיילים פטור על בסיס הסעיף הנפשי, וב-2018 קיבלו לא פחות מ-4600. בצבא הישראלי חוששים שקיימת "תעשיית פטורים", כאשר פסיכיאטרים מעניקים בקלות רבה מדי פטורים מגיוס למועמדים לשירות צבאי.

לצד זאת יש גם הפחתה בגיוס החרדים לצבא. מה שנחשפה באחרונה בדמות של ניפוח המספרים. המדור לגיוס חרדים ניפח במשך שנים ארוכות את מספר המתגייסים החרדים כדי להתקרב ליעדי הגיוס ולהימנע מביקורת ציבורית. מנהלת החרדים בצבא מצאה פערים של מאות אחוזים בין מספר החרדים שדווחו בעבר לבין מספר החיילים החרדים בפועל.

ד"ר גלעד מלאך כתב בהקשר זה כי הידיעות דיברו על הכפלה ואף שילוש של מספר המשרתים החרדים לעומת המספר האמיתי, באופן שהופך את סוגיית גיוס החרדים ל"הונאה" של הציבור. הוא ציין כי במשך מספר שנים הכליל הצבא במניין המתגייסים כמה מאות בוגרי ישיבות תיכוניות, דתיים שלמדו אחר-כך בישיבות חרדיות, וכן "עולים חרדים" מחו"ל.

בשנת 2018, התגייסו לצבא רק 2500 חרדים, לעומת כ-3000 ב-2017. לדבריו הצניחה במספר המשרתים אי-אפשר לנתק מההאטה בשילוב חרדים, באקדמיה ובשוק התעסוקה. מספר הסטודנטים החרדים שקפץ פי שבעה בשנים 2015-2005, עלה באחוזים בודדים בשלוש השנים האחרונות, ותעסוקת גברים חרדים, שקפצה משליש ל-50% בעשור, נתקעה על 50% כבר ארבע שנים. 

הסיבה העיקרית לכך קשורה להחזרת התמיכות התקציביות של הממשלה ב-2015, עם כניסתן לקואליציה של המפלגות החרדיות. תקציב הישיבות והכוללים הוכפל, נחקק חוק לתמיכה כספית בלומדי תורה שנשותיהם לא עובדות, וניתנו הנחות גדולות במעונות יום, גם אם בן-הזוג הוא אברך כולל שלא עובד. צעדים אלו הביאו לירידה במוטיבציה של גברים חרדים לצאת למסלולי שילוב חרדים בצבא, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה. יש להבין שחרדים פונים למסלולי השילוב בלית ברירה, אך בשנים האחרונות, בשל התמיכה הפוליטית, נוצרה להם ברירה - להישאר בכולל.

ד"ר גלעד מלאך מאמין כי הפתרון לסוגיית גיוס חרדים תלוי בשילוב חרדים בכלל התחומים: פתיחת מסגרות מתאימות הכרוכות בתמריצים כלכליים, וצמצום תקציבי התמיכות לישיבות החרדיות.